יהדות חברה וקהילה

חג השבועות – הוא השני במנין שלושת הרגלים המוכתרים בעטרת הִלָּה "מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון". בחודש הראשון - חג המצות, חג הפסח, חג האביב – של הצמיחה וניצני הלבלוב, חג החירות – זמן חירותנו. לחג השבועות שחל בחודש השלישי, יש  שלושה כינויים נוספים: הקציר, הביכורים, "זמן  מתן תורתנו". התורה קבעה זמנו מיום הבאת העומר "וּסְפַרְתֶּם לכם ממחרת השבת (יו"ט ראשון של פסח) ... עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום". אפשר לומר שחג הפסח וחג השבועות סמוכים ואחוזים זה בזה כחטיבה אחת לְבוּדָה וּשְׁזוּרָה...

מאחר ולתרומתו של המהרי"ץ לקהילת יהודי תימן ישנה משמעות היסטורית חשובה לכן החלטתי להקדיש פוסט מיוחד הראוי לו. המהרי"ץ היה צורף מומחה וסופר סת"ם שנודע בכתב ידו הנאה ועל זה התבססה t_tiklal_etz_haim.jpg  פרנסתו. מתוך עיון בספריו ובחיבוריו אנו למדים על עומק ידיעותיו וגאונותו בתורה. הוא היה בקיא  בתנ"ך, בתלמוד, במדרשים, בפוסקים ראשונים ואחרונים,בספרות הקבלה ובכתביהם של חכמי ספרד ואשכנז. נודע בצניעותו וענוותנותו והדברים באים לידי ביטוי בכתביו. למשל בהקדמתו לסידור "עץ...

ה. הידעת? א. בעקבות המלה 'שקערורות' - האותיות ע' ו-ק' 'אוהבות ', עפי"ר, לבוא סמוכות זו לזו: עקום, עקר, עקף, עקד, עקץ, צעק, עקב, מעוקב, לעקל, מועקה, עמק, ערק, עשק, עתיק, ענק, עסק, מקצוע, רקע, פקועות,קעור, שקע, תקע, בקעה, קערה, נקע, קרע, קבע, קובּעת, לקעקע, קרקע. הסיבה לכך, כי הגיית הק' ביסודה היא משורשי הלשון והחיך - וקרובה להגיית ה-ע' הגרונית. ובארמית הן עשויות להתחלף: ארעא=ארקא (ובעברית 'ארץ'); ומהן התעשרה העברית במלים: אירוע, ארעי, עראי והארקה. ב. האותיות ז', צ', ש עשויות להתחלף ביניהן, באשר...