יהדות חברה וקהילה

לאחר הוצאתו להורג של ר' שלום הלוי אלשיך ומשהתדרדרו היחסים בין היהודים לערבים לשפל המדרגה עד כדי בריחתם של היהודים מצנעא, או אז החליטו היהודים להשמיע את קול זעקתם לרחבי העולם היהודי. יהודי צנעא נעזרו לשם כך באמצעות יהודים בעלי השפעה וקשרים שנעזרו האחד בשני על מנת להעביר את המסר ליהודי העולם שימשיכו להשפיע על המעצמות הגדולות דאז. כך פנה סוחר יהודי בשם יוסף סעיד צאיג לחברו ר' משה חנוך בעדן (עליו סיפרתי בפרקים קודמים), שפנה לחברו היהודי באלכסנדריה ר' יחיא מזרחי יליד צנעא, שהמשיך להעביר את המסר...

במאות השנים האחרונות ה"חילבה" נחשב מאכל "תימני", כיון שיהודי תימן בלבד נהגו לאוכלו והביאו מאכל זה מתימן לישראל. לא ידוע לי על עדה אחרת מהעם היהודי הנוהגת לאכלו. לא ידוע הדבר לרבים, אך החילבה הינו מאכל כלל יהודי עתיק ביותר, אחד המאכלים העתיקים ביותר בישראל ובעולם שהיה נפוץ מאוד בארץ ישראל, מאות שנים לפני בית ראשון, עוד מתקופת יהושע בן נון, והוא מוזכר מספר פעמים במשנה ובתלמוד. הרב יוסף קאפח זצ"ל כתב (הליכות תימן, ע' 211-212): "חלבה: עשויה מן התילתן ומשמשת לליפות המזון. יש נוהגים לטחון גרגירי...

בפרק הקודם נוכחנו לדעת שיהודי צנעא הפכו להיות פליטים החל מתחילת המחצית השנייה של המאה ה-19 בגלל רדיפתם על ידי המוסלמים. הם מצאו מקלט אצל אחיהם היהודים בערי השדה שמסביב לצנעא. אך מסתבר שגם שם לא היו חייהם קלים אם מפאת ההבדלים המשמעותיים בין רמתם האינטלקטואלית לזו של המקומיים ואם מפאת מאבקי שררה פנימיים על הנהגת הקהילה. כך או כך הבדלים אלו הביאו לוויכוחים מרים שהגיעו עד לערכאות הגויים שלא הטיבו עם אף צד. בקריית אל קאבל ששם הייתה קהילת פליטים צנענית גדולה החיכוכים היו כה גדולים עד כדי כך שהוטל...