יהדות חברה וקהילה

מסורת אבותינו הקדומה ידועה כמסורת שמרנית וקנאית למנהגיה היותר ראשונים, דוגמה לשימור מסורות קדומות אצל יהודי תימן ניתן להביא מרבנו הרמב"ם שפסק בהלכות תפלין מזוזה וספר תורה: "אמרו עליו על רב תלמיד רבנו הקדוש, שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה, או בלא ציצית, או בלא תפילין". ויהודי תימן לא הסירו מצוות אלה מעליהן אלא דבקו בהם והתמידו ככל שניתן. הגר"י קאפח זצ"ל תיאר את יהודי תימן כשומרי מסורת אבות אדוקים, וז"ל: "והנה מסורת קדומים נפלאה נשתמרה רק בידי יהודי תימן כפי שנשתמרה מסורת האמת". וכבר...

חודש אלול הוא חודש של חשבון נפש. חודש הכנה נפשית ורוחנית לקראת הימים הנוראים. חודש "הרחמים והסליחות", חודש בו נוהגים להתנער כארי בבקר ולהשכים לבתי כנסיות ל"אשמורות" - אמירת סליחות. בספר המוסר, מחברות רבי זכריה אלצ'הארי, (הוצאת מכון בן צבי בסיוע האגודה לטיפוח חברה ותרבות) כך כותב המשורר: באלול אחזיק לקום חצות ליל                אשבח ואודה ואהלל ואכין צעדי לעשות לנפשי                    ואתודה עלי יקר וזולל... ואתפלל ואתנפל לאל חי                      אשר קולו לאילות יחולל בזאת תהיה מחילה לפשעים...

בפרק זה נספר על מצבם של היהודים בתימן במחצית השניה של המאה ה-19 והחל משנת 1858, שנה שמסיימת תקופה ארוכה של מאבקים פנימיים על השלטון ,שבהם עלו מלכים ונרצחו או נפלו אחרים בתדירות גבוהה. כל מלך שעלה לשלטון התהדר בשם תואר שנספח לשמו המקורי על מנת להבליט ולהדגיש את מעמדו הלגיטימי בקרב תומכיו ומאמיניו, כך השתמשו בשמות כמו 'אלמותווכל', 'אלמהדי', 'אלהאדי' ועוד כהנה וכהנה שמות תואר בומבסטיים. בסופו של דבר החל מתקופה זו פוקד משבר חמור ביותר את האזור, וחוסר היציבות השלטונית מוביל לאנרכיה מוחלטת של מלחמות...