בלוג יהדות חברה וקהילה

ה. הידעת?

א. בעקבות המלה 'שקערורות' - האותיות ע' ו-ק' 'אוהבות ', עפי"ר, לבוא סמוכות זו לזו: עקום, עקר, עקף, עקד, עקץ, צעק, עקב, מעוקב, לעקל, מועקה, עמק, ערק, עשק, עתיק, ענק, עסק, מקצוע, רקע, פקועות,קעור, שקע, תקע, בקעה, קערה, נקע, קרע, קבע, קובּעת, לקעקע, קרקע. הסיבה לכך, כי הגיית הק' ביסודה היא משורשי הלשון והחיך - וקרובה להגיית ה-ע' הגרונית. ובארמית הן עשויות להתחלף: ארעא=ארקא (ובעברית 'ארץ'); ומהן התעשרה העברית במלים: אירוע, ארעי, עראי והארקה.

ב. האותיות ז', צ', ש עשויות להתחלף ביניהן, באשר הן הגויות מבין השיניים והן משמיעות קול שריקה: זעק-צעק, צהריים-זוהר, גזז-קצץ, צחק-שֹחק, זך-צח, שֹרף-צרף, שעשוע-צעצוע. באשר למלה 'צרעת' – השורש 'צרע' קרוב לשורשים 'שׂרע'/'זרע' – באשר המחלה מתפשטת ('משתרעת') בעור, וכן הכתמים נראים כזרועים ומפוזרים על פני העור. על הפס': "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח ה' אֱלֹהֶיךָ בָּם" (דב' ז' כ') - כותב הראב"ע שהמלה 'צרעה' פירושה חולי הנגרם ע"י הצרעת.

ג. בפרשת תזריע נמנים שמות של מחלות, נגעים ומצבים גופניים: בַּהֶרֶת, צָרֶבֶת, סַפַּחַת, צָרַעַת, קָרַחַת, גַּבַּחַת. משקלן של תיבות אלה זהה םַםֶםֶת, בחלק מהמקרים חל במילים שינוי קל בגלל עיצור גרוני. לעברית החדשה נוספו מלים כמו: צהבת, אדמת, בצקת, כלבת, שעלת, שפעת, סוכרת, יַעֶפֶת (תסמונת שעשויים ללקות בה המגביהים טוס בשל שינויי השעות (Jet-lag; ואפילו 'מחלות חברתיות': סחֶבת, דבֶּרת, נאֶמת, ברבֶּרת.