קַד קֻלתּ לַךּ יַא חִמַאר יַא אִבּן אַלחִמַאר: לַא תִּכ'טֻבּ אַלבִּנתּ דִ'י עַאדּ אֻמֲּהַּא / דִ'י תִּסרֻק אַלמִלח וַאלחִלבַּהּ טְחִין, אַמַּא עֲוִידּ אַלחֲטַבּ פִי זגֻ'נִהַא:

קַד קֻלתּ לַךּ יַא חִמַאר יַא אִבּן אַלחִמַאר: לַא תִּכ'טֻבּ אַלבִּנתּ דִ'י עַאדּ אֻמֲּהַּא / דִ'י תִּסרֻק אַלמִלח וַאלחִלבַּהּ טְחִין, אַמַּא עֲוִידּ אַלחֲטַבּ פִי זגֻ'נִהַא:

תרגום: 
הן אמרתי לך, הוי חמור בן חמור: אל תארס הבת שעדיין אמה בחיים: כי היא תגנוב את המלח וגרס התלתן, ואת עצי ההסקה תסתיר בבית שחיה.
תגיות אוצר הפתגמים: 
פירוש: 

מאמר זה, לקוח משיר היתולי המתאר כביכול חיי שחיתות מפי אם הבעל השונאת את כלתה, ומונה בפני בנה את פגמיה של אשתו, במטרה להוכיחו, שבחירתו הייה מקח טעות, ואילו שמע לעצתה, היה זוכה לאשה הגונה, לעומת זו השולחת ידה בגניבת המצרכים החיוניים.