יהדות חברה וקהילה

שאלות: רש"י י"ג ב' – פרשת המרגלים נסמכה לפרשת מרים, כי שתיהן עוסקות בענייני ‑‑‑‑‑. י"ג י"ט – ישוב ללא חומה מכונֶה ‑‑‑‑‑. שלושה דברים נתבקשו המרגלים לבדוק: מצב הארץ, ה‑‑‑‑‑ והערים. רש"י י"ג כ"ב – למה כלֵב הדרים להתפלל באתר הקברים? כלֵב – את מקום תפילתו קיבל לנחלה בא"י (שופטים א' כ'). י"ד י"ז – אלו מידות מי"ג המידות השמיט משה בתפילתו? רש"י י"ד כ"ד – "רוח אחרת" – מה הן שתי הרוחות שבאישיות של כלב? רש"י י"ד כ"ז – "לעדה הרעה" – מניין לחז"ל שעֵדה מונה עשרה? רש"י י"ד ל"ז – "כמגפה" – מידה כנגד מידה: הם...

'פסח שני' הוא קרבן פסח המוקרב בי"ד באייר לאנשים, שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש ולא הספיקו להקריב את הפסח בי"ד בניסן. בפרשתנו פונים אנשים שהיו טמאים באותו זמן (י"א שהם אלה שנשאו את ארון יוסף) ומבקשים ממשה רבנו לאפשר להם להקריב את קורבן הפסח שלא במועדו: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם...

א. הקישוא – בימינו אנו מייחסים את הקישוא לצמח הקרוי בערבית 'כוסא' ('כוסא מחשי'=קישואים ממולאים), אך זיהוי זה מוטעה, שהרי מיני הדלעת מוצאם מאמריקה ולא היו ידועים בעולם העתיק. המלה 'קישוא' בפרשתנו הוראתה, כנראה, 'מלפפונים'; ורש"י מפרש: קוקומברו"ש בלעז, והיא ה-cucumber באנגלית. ונראה שבהשפעת המלה הערבית 'כוסא' נתחלפו שמות המלפפונים (ביסודה מלה יוונית) והקישואים. ב. האבטיח – רש"י מפרש את המלה 'האבטיחים' – בורקש, דהיינו סלק. אך הראב"ע שחי בספרד בימי שלטון הערבים שם, כותב: "ידוע מלשון קידר" (הערבית...