יהדות חברה וקהילה

בחג השבועות נהגו לאכול יהודי מרכז תימן בצק מטוגן בשמן המכונה "זלאביא". כך כתב מרי יוסף קאפח זצ"ל בספרו הליכות תימן כי בפת שחרית של חג השבועות נהגו בצנעא להכין "זלאביא" (עמודים 29, 312), וכך נוהגים עד היום להכין בחג השבועות בקרב קהילות יהודי מרכז תימן כמו יוצאי העיר מנאכ'ה, ועוד. בתימן נהגו להכין סוגי בצק שונים, חלקם עם שמרים כמו ה"זלאביא", וחלקם ללא שמרים כפי שנקרא באזורים שונים בתימן "רוקק" (בצק דליל עם שמרים), או "סולע" (ללא שמרים). בכל רחבי תימן ואף בכל העולם נהגו להכין בצק ולטגן בשמן, והם...

בגיליונות הקודמים תיארנו את מצבם העגום של יהודי תימן מסוף המאה ה-17 ועד לשליש הראשון של המאה ה-18 הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רוחנית. המכות שנפלו עליהם בזה אחר זה גרמו להתדרדרות מבחינה מוסרית ורוחנית כאחת דבר שהגיע לשיאו בהמרות דת מרובות. למרבה הצער תקופה זו לא היתה משופעת ברבנים ואנשי רוח וקולם של המעטים נבלע ברוח התקופה הקשה. למרבה הפלא לאחר שנים מעטות חל מהפך קיצוני והחל ממחציתה של המאה ה-18 קמו ליהדות תימן רבנים גדולים וענקי רוח שלא די בכך שהחזירו עטרה ליושנה אלא שזיכו אותנו באחת מתקופותיה...

שאלה זו עולה בדרך כלל בקרב לומדי משנתו של הרמב"ם, שכן בכל כתביו טרח להדגיש את גודל ההישג שיש למי שזכה לקבל נבואה. מדובר במעמד נשגב כל כך שעל מנת להשיגו צריך האדם קודם כל להיות בעל כישורים מולדים, הן בתחום השכלי והן בתחום הפעלת הדמיון. לכישורים אלו יש להוסיף אימון ותרגול שמביאים את כשרונותיו לכדי תיפקוד יעיל, ולבסוף נדרשת עבודה מדוקדקת לאיזונם של מידות הנפש על מנת שלא יטרד האדם בעניני העולם הגשמי ויוכל להפנות את כל עוצמת הגותו כלפי הנושא הנשגב ביותר – השגת הקב"ה. מול כל אלו עולה דמותו של בלעם...