יהדות חברה וקהילה

בישוב נוה צוף נחנך לאחרונה "משכן צביה" – להנצחת מורשת יהודי תימן. האתר ממוקם בקדמת בית הכנסת התימני בנוה צוף וחזיתו מעוצבת על פי הארכיטקטורה הייחודית של העיר צנעא. המבנה והתצוגה עוצבו בידי חן בלוט והמוצגים והכתיבה המדעית של פרופ' זהר עמר. משכן צביה הוא על שם צביה קארה ז"ל שנבנה מעזבונה. הוא כולל חדר עיון ולימוד עם ספריה עשירה על יהדות תימן. כמו ניתן לראות בארונות תצוגה חפצים שונים מתימן, כגון: פריטי לבוש, טלית (שמלה),מזוזה, הארבה הכשר, תעודות שונות ועוד. במיוחד יש לציין את תערוכת סממני המרפא...

פרשת פקודי פותחת למעשה בדו"ח כספי על בניית המשכן: "אלה פקודי המשכן... ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש. וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש... ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקודש ואת אדני הפרכת... ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים... ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל. ויעש בה את אדני פתח אהל מועד...".ומאליה עולה השאלה, מה באה תורה ללמדנו בדין וחשבון זה? וכי מה יש לתורה לעסוק בהנהלת החשבונות של המשכן? על זאת...

על קצה הלשון – מדרשמות א. קרח – שורש 'קרח' פירושו לעשות חלק  ונקי משיער. מירוט השיער מאחורי הראש נקרא בתנ"ך 'קורחה' או 'קרחת' (מעל המצח נקרא 'גבחת'). חז"ל מציינים שהאיש נקרא 'קֹרח' על שום שנעשה קורחה' (סמל לאבל ולחורבן) בישראל. ריש לקיש אומר שלקח מיקח רע. וקרוב לו השורש 'קרע' המצוי בערבית: 'אקרע'=קרח, ומכאן הכינוי: אבו קרֵיע/קרְעה=בעל הקרחת. ב. יצהר – שורש 'צהר' מובנו להופיע ולהיראות בחוץ, וממנו 'צהרים', כי אז השמש מתגלית בשיא זהרה (ז' ו-צ' עשויות להתחלף: צעיר/זעיר; עלץ/עלז; צהוב/זהב; צעק/זעק...