יהדות חברה וקהילה

ח'רדל, תַּרְתַּר בשם "חרדל" ידועים מיני צמחים שונים ממשפחת המצליבים שבעולם הקדום הפיקו מזרעיהם שמן. בתימן השתמשו לצורך זה בכרוב הנפוס והשמן המופק ממנו נקרא "תַּרְתַּר". הזרעים מכילים עד 50% שמן וכיום הוא מהווה את אחד המקורות העיקריים לשמן "קנולה". זהו צמח חד שנתי, שגבעולו ענף ומגיע לגובה עד מטר אחד. בעל שורש שיפודי מעובה, דומה בצורתו ובטעמו ללפת (ראו משנה בכלאים א, ג-ה) . העלים בגוון כחלחל, הפריחה צהובה בהירה. הפרי תרמיל באורך 5 – 10 ס"מ וקצהו מחודד. בתימן גדל תרבות לרוב בגובה שבין 2200 – 3000...

בתלמוד פזורים כמה סיפורים על אמוראים שנוהגים בהליכותיהם לפנים משורת הדין: מסופר על רב פפא ואדם נוסף שהפסיקו סעודתם עבור חכם אחר שסעד עמהם וסיים אכילתו אע"פ ששניים אין מפסיקים עבור אחד (הל' ברכות ז,ו) וכן פלוני שנצרך למעות ומכר את שדהו לרב פפא לבסוף התברר שאינו נצרך, ורב פפא הסכים לבטל את המכירה ולהחזיר לו שדהו אע"פ שאינו חייב בכך (כתובות צז,א). וכן ר' חייא ראה דינר של אישה אחת ואישר לה שהוא דינר טוב ונמצא שהוא דינר רע ושילם הרב מכספו אע"פ שהוא מומחה שראה בחינם ופטור לפי הדין (הל' שכירות י,ה)...

החל מיום רביעי בשבוע עוסקת האם ובנותיה בהכנות לשבת החל בניקוי הבית הכולל פינוי כל המצעים החוצה לאויר הפתוח ולשמש, נעורם מאבק ולכלוך ואוורורם, החדרים מנוקים ביסודיות והבית מסודר ומאורגן מחדש. ביום חמישי הקפידו על הגיינה אישית הכוללת כיבוס בגדי החול ורחצה אישית כנראה מסורת זו נשמרה בהקפדה מדורי דורות בהתאם למקור התלמודי ממסכת בבא קמא פרק ב ע"א שמזכיר אחת מתקנות עזרא הנביא "שיהו מכבסות בחמישי מפני כבוד השבת". הרחצה והכיבוס היו באמצעות שימוש בשני מיני סבון האחד מיובא מתורכיה לשימוש אישי והאחר מקומי...