יהדות חברה וקהילה

הנהלת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר, מברכת את כל החברים, התומכים והידידים בארץ ובחו"ל בברכת שנה טובה. בשנה הבאה עלינו לטובה, תשע"ט, ימלאו ארבע מאות שנה להולדת הרב, המשורר, המקובל ואחד ממנהיגיה הרוחניים הבולטים של קהילת יהודי תימן – הרב שָׁלֵם בן יוסף שבזי. היקפה ואיכותה של יצירת ר' שלם שבזי ובראשה שירתו, הפכו אותו לדמות מכוננת עבור קהילת יהודי תימן. מיקומו של ר' שלם שבזי כממשיך שירת תור הזהב בספרד, הופך אותו לאחד המשוררים הייחודיים שקמו לעם היהודי בשנות גלותו. שירתו מצטיינת בעזות...

דומה שאין לך מנהג שעם כל עתיקותו "זכה" לביקורת רבה- כמנהג הכפרות, ועדיין לא פסק מלהתקיים. המנהג כנראה בבלי במקורו נזכר כבר בתשו' למר ששנא גאון (שמו המלא: "משרשיא בר תחליפא" נפטר ב689 ומשם לגאונים נוספים כר' משה גאון ורב האי) והגאון מתאר בפירוט את אופן הביצוע: מניח התרנגול על ראש המתכפר ואומר זה תחת זה וזה חילוף זה ומצטט פסוקים...ועושה כסדר הזה ז' פעמים ואח"כ אומר זה יצא למיתה תחת זה, תכנס אתה פלוני בן פלוני לחיים ולא תמות ועושה כסדר הזה ג' פעמים וסומך ידו עליו ושוחטו לאלתר, תבנית תכף לסמיכה...

שיר השירים "מַה נָּעֲמָה שַׁבָּת וּמַה כְּבוּדָּה", כך שר המשורר (דוד בן יוסף) ושם הוא מונה את כל מנעמי השבת, תפילותיה, מטעמיה, מלבושיה, זמירותיה ושאר תפנוקיה (דיואן חפץ חיים, עמ' תרו). אצלנו, התימנים, השבת מתחילה בנעימת "שיר השירים" בצוותא ובקול רם, ומשם ממשיכה תפילת ליל שבת בנעימוֹת עתיקות ומרתקות שאין להן אח וָרֵעַ בבליל השירים והרעשים שאנו חווים בחיי החולין של היום-יום. כך תולשת אותנו זמרת "שיר השירים" מחיי החולין ומעלה אותנו אל מרחביה הרוחניים של השבת. ואנו מתמלאים בתחושה של רוממות הרוח...