יהדות חברה וקהילה

חנוכה – חג החינוך השורש חנ"ך פירושו: התחלה, ראשוניות והתחדשות; וכמו החניכיים והחך המשתתפים ראשונה בטחינה ובטעימה, כך בחינוך, המחנך - תפקידו להכניס מזון רוחני לנשמת החניך, ותמיד שיהיה בו מן החידוש, מעין ''טעמוּ וראו כי טוב''. המחנך הנבון – ראוי שימדוד את יכולת הקליטה של חניכו: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּו" ; וכפי שאינך נותן לתינוק מזון מעבר ליכולת הקיבולת שלו, שמא תגרום לו לחנק, כך במזון הרוחני - 'חניכת' יתר עלולה לגרום ל'חניקת' החניך ולמאיסת הלימוד. באשר לנס פך (וברבים – פכּים, בדגש!) השמן...
קרא עוד
שאלות עשרה נסיונות נתנסה אברהם; זה החל ב"‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ מארצך", ונסתיים ב"קח נא את בנך... ו‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ אל ארץ המוריה" (כ"ב ב'). רש"י י"ב ה' – מה פירוש: "אשר עשו בחרן"? י"ב ו'-ח' + י"ג ג' – 'מעשה אבות סימן לבנים' – אם נקרא ל"ג י"ח + ל"ה ז', נראה כיצד הולך יעקב בעקבות סבו. רש"י י"ב ז' – על מה ביקש אברהם להודות לה' בבנותו את המזבח? רש"י י"ג ז' – "ויהי ריב" – מה היו שתי הסיבות לריב הזה? י"ג י"ז – מדוע נצטווה אברהם: "התהלך בארץ לארכה ולרחבה"? י"ג ט"ז – "ושמתי את זרעך כעפר הארץ" – במדרש אמרו: 'בזמן...
קרא עוד
חודש חשוון מאחד את עם ישראל, בבקשת גשמים. לאחר "תפילת הגשם" בשמחת תורה, מבקשים על הגשם ב ז' בחשוון, דחיית הבקשה נובעת מהרצון להמתין שאחרון עולי הרגל יגיע לביתו. שאילת הגשמים השתרשה ביהדות באגדות עממיות, במסורות מקראיות ותלמודיות החל מאליהו הנביא וחוני המעגל ועד לסיפורים העוברים מדור לדור בקהילות ישראל השונות. אביא בפני הקורא שני סיפורים מהווי יהודי תימן. "פעם הייתה בעיר אל ביד'ה עצירת גשמים. והיתה מגיפה בישמעאלים וכל יום מתים מהם הרבה, בצורת קשה היתה זו, אין לחם, אין אוכל ואין שעורה עד שהגיעו "...
קרא עוד

עמודים