יהדות חברה וקהילה

אלוי צַבִּר, צַבֻּר/צַבְּרַה מֻרַה Aloe sp. צמחים רב שנתיים,  ממשפחת השושניים. לרוב בעלי שושנת עלים שמתוכם עולה גבעול הנושא אשכול פרחים בגוון צהוב או אדום. העלים מאורכים ובשרניים, נוקשים וקוצניים בשוליהם. בסוג אלוי כמאתיים מינים בעולם הישן, באפריקה הטרופית והדרומית ובמערב חצי האי ערב. בתימן לבדה גדלים כעשרים מינים. אחד מהם הוא האלוי האמתי (A. vera), הנפוץ ביותר בעולם כצמח נוי ורפואה. הצמח שימש כצמח נוי ותרבות כבר בימי קדם ונהגו לגדלו בגינות או בעציצים על הגגות. בתלמוד ירושלמי מובא בעניין הלכות...

אנו נמצאים לאחר חודש של אמירת פיוטים הנקרא 'אשמורות', שבו כולם עטופים בטליתות מצויצות, וקוראים את הפיוטים הקבועים בחרדת קודש וברעדה. ועתה הגענו לחודש תשרי, חודש מיוחד מאוד, הן בפן הרוחני שהרי חודש זה מכיל מצוות רבות, בין היתר: תשובה, צדקה ותפילה. והן בפן המעשי, שע"מ לקיים מצוות רבות בחגים אלו דרוש עשייה כבירה, למשל: ניקוי השופר, בניית סוכה, גזימת הלולב, עשיית האגודה ועוד כהנה וכהנה. במאמר קצר זה אביא את סדר אגידת ארבעת המינים שמצווה זו אחת מיני רבות בחודש זה, ונתאר את תהליך עשיית המצווה עצמה,...

ולקחם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כַּפֹּת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג, מ). המנהג הפשוט ברוב עדות ישראל לקחת לולב אחד, אתרוג אחד, שלושה בדי הדס ושני בדי ערבה. לפי רס"ג והרמב"ם, שהיו "מאריה דאתרא" (הפוסקים העיקריים) של תימן, מותר להוסיף על שלושה בדי ההדסים. רס"ג התיר להוסיף גם יותר משני בדי ערבה, והרמב"ם לא התיר להוסיף ערבות. המנהג הפשוט בסידורי תימן הקדומים ועד היום, להוסיף הדס דווקא ולא ערבה, ונהוג להוסיף הדס שוטה ולא הדס משולש, כפי שכתב הרמב"ם ולא כרס"...