יהדות חברה וקהילה

א. שיבוטים ושוטים בט"ו בשבט כמו כל שְמות הֶחודשים העבריים אף 'שְבט' אינו עברי והוא 'אוזרח' בישראל ע"י עולי בבל בתקופת בית שני. 'שְבט' – מקורו בשפה האכדית ופירושו להכות ולהרוס, אך השורש שב"ט נמצא כבר בעברית: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ" – אנו קוראים במשלי (י"ג כ"ד) – 'שֶבט' עניינו מקל או מטה שבהם מכים, ובחילופי ב/ו נקבל את ה'שוט' שמייסר הן את האדם והן את החיה. ויוצא שהמלים שֶבט שוט יסודן בזמורת עץ שחובטים בה; ואולי חודש שבט נקרא כך, הן על כי הגשם מצליף בחוזקה בחודש זה, והן כי הוא תחילת...

א. ז' י"ב – "ויבלע מטה אהרן את מטותם" – אומר מדרש תנחומא: נס גדול נעשה במטה; שאילו בלע תנין את התנינים, כך דרך התנינים לבלוע זה את זה, אלא (בְלָעם) אחר שנעשה מטה, דכתיב: "ויבלע מטה אהרן את מטותם". ומוסיף הראב"ע בשם ר' ישועה 'כי אחרי ששב (שהפך ל..) מטה, בלע מטותם, וזה פלא גדול'. וכוונת פירושים אלה, שאם היה כתוב 'ויבלע תנין אהרן את תניניהם', היה זה נחשב לנס 'רגיל', ואולם מתוך זה שכתוב, שהמטה בלע, מלמד שהתנין חזר ונעשה למטה, ואז בלע את מטות החרטומים, וזה 'נס בתוך נס והוא פלא גדול'. ומדגיש ספורנו...

שאלות: ו' ג' – שומר דלתות ישראל – בשם זה נודע הא-ל לאברהם (בר' י"ז ח') וליעקב (בר' ל"ה י"א). ו' ח' – באיזו לשון מן החמשה נשבע ה' לתת לנו את א"י כמורשה? ו' י"ב – "ערל שפתים" – בעקבות רש"י – 'ערלי לב' פירושו: ‑‑‑‑‑ לב, כאילו הלב מכוסה בשומן, ואינו מאפשר הבנה. ו' ט"ז + כ' – מה מקשר בין לוי, עמרם וישמעאל? רש"י ו' כ"ו-כ"ז – "הוא אהרן ומשה"; "הוא משה ואהרן" – 'יש מקומות שמקדים אהרן למשה, ויש שמקדים משה לאהרן, לומר לך ש‑‑‑‑‑ כאחד. כיצד מתרגם אונקלוס את המלים: א. ז' א': "יהיה נביאך" ב. ז' י"א: "...