בלוג יהדות חברה וקהילה


בבלוג זה אנו ממשיכים בסדרת המאמרים המתארים את חגיגות שבוע החתונה הנקרא בתימנית "וַעְד אַלְעֵרֵס". בפעם הקודמת פתחנו בתיאור סעודת הנישואין המרכזית בתימן הפעם נתמקד בתיאור שבעת ימי משתה ושמחה בבית החתן.

במשך כל ימות השבוע החל מיום ראשון נערכות חגיגות שמחה ומשתה בבית החתן וסדר היום הוא כדלהלן:

בשעות הבוקר המוקדמות מגיעים מקורביו לביתו ומתפללים איתו תפילת שחרית כשהחתן הוא החזן. יש שנהגו אף להביא ספר תורה בימי שני וחמישי לבית החתן, בתום התפילה פונים האורחים לביתם. החתן סועד עם הכלה ארוחת בוקר דשנה לבדם, פיתות עם סמנה או סלוף טרי וחם עם בשר צלי אש. בתום הארוחה פונה החתן בליווי שושביניו לבית המרחץ הציבורי  והכלה מבלה בבית עם חברותיה. לאחר שהתפנק החתן ב"ספא"  המקומי, הוא שב לנוח קצת בביתו ושושביניו הולכים להזמין את הרבנים והמוזמנים המוסכמים (כולל משוררים וזמרים), אחרים עוזרים בהכנות לקראת הסעודה. לקראת הצהרים מגיעים המוזמנים הן מצד הכלה והן מצד החתן וכל אחד מביא איתו ג'עלה לסעודה מוכנה. כשהאולם מתמלא נכנס החתן בליווי שירי הלל ומתיישב במרכז על יד המארי כשהוא לבוש במעיל שחור נאה, מטפחת משי על ראשו ומטפחת שניה על ברכיו. האורחים בכניסתם  מסרו את תקרובתם לשמשים ואלה מפזרים הכל על השולחנות, לכלל המסובין. כל אחד מניח את בקבוק הי"ש שלו לפניו. הג'עלה מלווה בשירים מגוונים מהדיוואן ללא ריקודים. מאריכים בשירה ושמחה ולאחר הסעודה כל אחד שב לביתו.

במקביל לישיבה בחדר הגברים, יושבות הנשים בחדר הנשים וסועדות את ליבן למעט שתיית עארק או יין. בתום הסעודה מתיישב החתן בחדר החופה  לצד הכלה עם הוריה וקרוביה. מבלים יחדיו על ספל קהווה ומיני מתיקה. בתום ישיבה זו עוזבת הכלה וקרוביה את החדר ופונות לחדר הנשים הסמוך, והחתן וחבריו הקרובים נשארים לבד ומבלים עד סמוך לזמן תפילת מנחה, בעישון נרגילות ולעיסת "קאת". לאחר תפילת מנחה וערבית בתחילת הערב שוב מגיעים אורחים, אוכלים , שותים, שרים ושמחים עד השעות המאוחרות של הלילה. כך חוזר ריטואל זה מידי יום ביומו.

היום החמישי של שבעת ימי המשתה הוא נקרא "יום אלזיארה"  (יום הביקור), ביום זה מרבים בסעודה ובמשתה וכמו כן מגלחים את שיער ראשו של החתן בפעם השניה מאז החתונה. יום זה גם נקרא "יום אלולימה" (יום הסעודה) כי בעבר נהגו לחגוג רק את היום הזה בסעודה ולא את כל ימות השבוע. בתום יום חמישי מסתיימות הסעודות ואורחי חוץ אינם מגיעים יותר. באותו ערב יושבים עם החתן רק שושביניו ובסוף הערב שבים לביתם כשהם עייפים ושמחים לאחר עשרה ימים רצופים של פעילות. למחרת ביום ששי מוזמנת משפחת החתן ע"י משפחת הכלה לסעודה בבית הורי הכלה. החתן ובני משפחתו הולכים, אך הכלה נשארת בבית החתן, מנהג קדום בתימן שאין הכלה יוצאת מבית בעלה מרגע החתונה למשך חודשיים מלאים. מחשש שהמזיקים יפגעו בה, או שמא זה היה תירוץ בלבד על מנת שהכלה הצעירה תתרגל לבעלה ולבני משפחתו ותשכח את התלות בבית הוריה. מעתה ואילך נגמרו חגיגות ימי החול ומיום ראשון הקרוב משכים החתן לעבודתו ולשגרת חייו היומיומית בדאגה לפרנס את עצמו ואת רעייתו. יחד עם זאת ארבעת השבתות הקרובות נחגגות כל אחת בפני עצמה ועל כך בגליון הבא.

חתונה בתימן

בתמונה: חתן וכלה, צנעא, שנות ה30

בבלוג הבא נתאר את ארבעת השבתות לאחר שבעת ימי המשתה. לבלוג הקודם על חגיגות סעודת הנישואין המרכזית בתימן.

comments powered by Disqus