בלוג יהדות חברה וקהילה
בעבר לא היתה שאלת גילוח הזקן מעשית כ"כ מלבד נזיר ביום תגלחתו והמצורע ביום טהרתו לא נזקקו גברים לגלח זקנם ואדרבה "הדרת פנים- זקן"(שבת קנב,א) עד כי רבי אבהו נחשב ליפה יותר מר' יוחנן שכידוע היה יפה ביותר כיון שהדרת פנים לא היתה לר' יוחנן(ב"מ פד,א) ופי' רש"י- זקן- והכוונה שלר"י לא היה זקן מגודל ומטופח כמו שלר' אבהו. 
בעידן החדש, עת התפשטה גם במחוזותינו האופנה המודרנית לגלח את הזקן, נהפכה שאלה זו למעשית ביותר:
בזקן ישנן חמש פאות שאסורות בהשחתה מהתורה. אין חולק על כך שהשחתה היא השחתת השערה מעיקרה ומבסיסה וכעין מה שכת"ר ביחס לנזיר בהל' נזירות ה,יא שלוקה רק אם קצצה מעיקרה כעין תער...ואם הניח ממנה כדי לכוף את ראשה לעיקרה- אינו לוקה שאין זה כעין תער". השאלה האם זהו המדד היחידי. הנה במשנה במכות ג,ה דעת חכמים ש"אינו חייב עד שיטלנו בתער. בעוד שר"א אומר אפילו לקטו במלקטת(כך גי' רבנו וכ"ה בכ"י קאופמן ובדפוס מלקט) או בריהטני(כת"י קאופמן בריטני)- חייב. ריב"ן(הנדפס כרש"י) וכל המפרשים מבינים שמלקטת היא המלקחים וריהטני- הוא כלי דומה לו, וכלים אלו אמנם משחיתים את השערה מעיקרה אך אין דרך לגלח בהם(כנראה משום שאין באפשרות כלים אלו לתפוס מספר שערות בפעם אחת אלא מלקטות שערה שערה) לפיכך פטור לדעת חכמים. חלוק עליהם ר"א ולדעתו גם בכלים אלו דרך בני אדם לגלח שערם. אך הנה רבנו בפה"מ שם לא הבין כן- וכתב שרהיטני- "ברזל שאינו משרש את השער וכורתו מעיקרו. ומלקטת- המלקחים ואין הלכה כר"א". ומדבריו עולה שההיתר של חכמים להשתמש ברהיטני וכנראה גם במלקטת היא משום שאינו משחית את השיער(צ"ע היאך זה נעשה במציאות).
מעתה מובנת לכאו' דעת הכס"מ(וכ"כ הר"ח כסאר בפי' שם טוב שם) שמה שכת"ר בהל' ע"ז יב,ז שאם גילח זקנו במספרים- פטור. הכוונה היא לפטור ומותר כיון שאין כאן השחתה של השיער שהרי אין מספרים יכולים להשחית השיער מעיקרו. וכ"פ בשו"ע יו"ד קפא, י:"אבל במספרים מותר אפילו כעין תער"(זאת לעומת גילוח פאות הראש שכתב בסעי' ג:"ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם"). אך מהר"י קאפח (אות יד מהדורתו) דייק לשון רבנו "גילוח" במספרים שפטור לעומת לשונו ביחס לפאות הראש בהל' ו- "מותר ללקט הפאות במספרים" וכנראה שהליקוט הוא כמו הרהיטני שאינו משחית השער מעיקרו וזה מותר במספרים וא"כ יש להבחין בג' מצבים: א. ליקוט במספרים שלא כעין תער מותר גמור היינו חיתוך השערה לא מעיקרה ב. גלוח במספרים הינו כעין תער פטור אבל אסור מדרבנן. וכאן הכוונה ש ג. השחתה בתער אסורה מן התורה.
אם כנים דברינו, אזי כל מכונות הגילוח שמגלחות גילוח גמור למשעי(לשון החלקה ראה יחז' טז,ד) דינם כמספרים כעין תער. מדוע כמספרים ולא כתער עצמו? כיון שהמכונה אמנם חותכת השערה בלהב המתכתי שלה אך רק בסיוע של רשת שאוחזת בה, וזה דומה למספריים שיש בה שני להבים- ששניהם חותכים השערה או שאחד תופסה ומיצב עמידתה והלהב השני חותכה. ועוד- שעצם קיומה של רשת מפרידה, ולו הדקה ביותר, מחייבת שאין נגיעה בין הלהב לעור- ולפיכך המכונה נחשבת כמספרים אע"פ שהיא כעין תער ומשחיתה השערות מעיקרן. וכ"כ הרצ"פ פרנק: "מכיון דעצם הסכין אינו פוגע ולא נוגע בבשר מפני שיש הפסק דק ביניהם א"כ אין דינו אלא כמספריים כעין תער"(הר צבי יו"ד קמג).
והרב יביע אומר ט, י האריך למעניתו בקונטריס שלם לברור הדין ובאות טו הסכימה דעתו עם הרב יצחק ירנן ברדא(ח"א,כרך ב סי' ו) והרב ב"צ אבא שאול שכתבו כנ"ל- להתיר מכונות גילוח מדגמים השומרים על העקרונות הנ"ל והביא את סברות פוסקי דורנו להתיר וסיים שאלו שאינם יכולים לגדל זקן מסיבות של פרנסה וכדו' יזהרו שלא להדק את המכונה אל עור הפנים כדי שלא יעקב השיער משרשו וכדעת הרב אויערבך שהמכונה מותרת כיון שמותירה השיער בשורשו אע"פ שכלפי חוץ הפנים נראות חלקות, ולא כן בתער שעוקר השורש לגמרי(אך סברה זו קשיא לי בתרתי- א. האמנם התער עוקר השערה משורשה? ב. מי הצריך עקירה מהשורש שמתחת לעור? ולכאו' די בהשחתה של השיער שמעל לעור כדי להגדיר זאת כהשחתה וכ"כ לי מהר"י שבח). אמנם הרב ישראל רוזן(תחומין כב) העלה שע"פ צילומי וידאו נראה שהלהב שבמכונה חותך את השערה שנלכדה בחריץ הרשת מיד כשהוא פוגע בה עוד בטרם נצמדה לדופן הנגדית של החריץ, אך סיים- שאולי לאור הדעה המקובלת שדיני תורה אינם נקבעים לפי מכשור אלא לפי מבט טבעי, יש לקבוע שכל המכונות הגילוח הן "מספריים כעין תער" שמותר, כי סוף סוף בחיתוך השערה משתתפים הלהב והרשת- ולא אכפת לנו אם הרשת משמשת כריאקציה נגדית או שמא רק כנקודת אחיזה ותפיסה של השערה, וא"כ יש מקום להקל בכל אופן. דרך ייחודית סלל הרב רבינוביץ'(מלומדי מלחמה סי' קכב) ולפיו גילוח בכל המכונות מותר, לא בגלל שהמכונה דומה למספריים אלא משום שהיא דומה למלקט ורהיטני שאמנם עוקרות השערות משורשיהן אך אין בהן גילוח אלא השחתה- שכן אין המכונה מסוגלת לחתוך אלא זיפים קצרים יחסית ולא הרבה שערות ביחד ולכן אין דרך להשתמש בה לתספורת הראש- ונקראת "מכונת גילוח" על דרך ההשאלה בלבד. ואף מה שכת"ר ש"מספריים כעין תער- פטור" הכוונה שפטור אבל אסור, וזה דוקא אם גילח כל פאות זקנו- ואסור משום חוקות הגוים. אך אם הניח קצת מפאות הזקן בלחי העליון למשל- מותר גמור.
והנה לפי מהר"י קאפח שגילוח במספרים כעין תער- אסור מדרבנן- אין מקום להתיר מכונות אלו. אלא שבתשובותיו כתב: "גילוח מכונה כעין תער אסור מדרבנן וזהו שכת"ר "אם גלח במספרים פטור" אבל שלא כעין תער מותר וזהו שכת"ר "ומותר ללקט הפאות במספרים"(שו"ת הריבד הל' ע"ז סי' כד) אך בתשובה לר' תמיר רצון (שאלה 44) דרש מארי קאפח שיישארו אחרי הגילוח במכונה- זיפים, אך אם לאחר הגילוח- הבשר נראה חלק- נחשב למספרים כעין תער ואסור. וכתב לי מהר"י שבח: "ברור שכל גילוח במכונת גילוח שמותיר את הפנים חלקות לגמרי אסור מדרבנן מפני שאינו בסכין המחליק את פני העור ממש. וכך שמענו מפיו (של מארי) לא פעם כאשר שאלוהו אם מותר לגלח זקן במכונת גילוח המצויה מפני שהוא כעין תער ולדעתו אסור מדרבנן. וכך אנו מורין לדעתו, ופשוט. אמנם הנוהגים בזה היתר- אין גוערין בהם כמו שהוא עצמו לא העיר לאחרים, והנח להם לסמוך על שיטת האומרים: פטור- ומותר" עכ"ל. וכן מורה מהר"ר ערוסי שהנוהים אחר הרמב"ם יגלחו בסם(כי רק לנזיר הוא ביטול עשה של "גדל פרע שער ראשו" ומותר גמור לאדם רגיל) ולא במכונה.
The Rubik's Cube is the most popular twisty puzzle. Learn how to solve a Rubiks Cube with this easy tutorial.
