בלוג יהדות חברה וקהילה
פרסומם של יהודי תימן ברחבי העולם בתקופה קשה זו של המחצית השנייה של המאה ה 19- באה גם בעקבות ביקורו ומסעו המחקרי של שליח חברת כי"ח (כל ישראל חברים) מצרפת
המזרחן הדגול יוסף הלוי. בראשונה הוא הגיע בשנת 1868 כדי לחקור ולהתחקות על עקבותיהם של הפלאשים בחבש (כחלק מעשרת השבטים האבודים), ולאחר ששב הוטלה עליו משימה
נוספת והפעם מטעם האקדמיה הספרותית הצרפתית וחברת כי"ח לחקור את עתיקותיה של תימן מתקופת ממלכת שבא ומהתקופה החימיארית ובנוסף לעמוד על מצבם של יהודי תימן.
מטרה אחרונה זו באה בעקבות הפרסומים שהגיעו לצרפת אודות רדיפתם של יהודי תימן על ידי הערבים. למעשה ניתן לומר שהאקדמיה הצרפתית ממנה את מסעו לצורך המחקרי
וחברת כי"ח לצורך האינפורמטיבי הקריטי בעקבות השמועות המצטברות. בדיעבד לאחר קריאת הדוחות של מסעו ומעדותו של מלווהו ר' חיים חבשוש אנו למדים כי בראש מעייניו של הלוי לא
עמדו היהודים ומצבם אלא מחקריו גרידא. יתכן מאוד כי מטרה משנית זו של בדיקת מצב היהודים לא הייתה אלא ככסות וכחיפוי למחקריו, שלא היו רצויים ומקובלים בתימן והראיה, התחפשותו לרב ירושלמי שבא לאסוף צדקה למען יהודי עיר הקודש, ובנוסף כאשר עזב את צנעא התחפש לרב תימני. גם ר' יעקב ספיר נותן חיזוק להבנה זו בספרו, שכל עיקר שליחותו
של הלוי לא היה אלא לצורך מחקרי, כי היוזמים בקשו ממנו לבצע שליחות זו בגלל ניסיונו המצטבר והוא דחה אותם ובמקומו נבחר הלוי. כך או כך מנהיגי הקהילה היהודית וחכמיה בצנעא קבלו את הרושם הוודאי מבחינתם כי הלוי הגיע לפעול בעבורם. מה גם שהיה מצויד בהמלצותיהם של מי שפעלו בעבר הלא רחוק בעבורם בעקבות פניותיהם הלוא הם, ר' יעקב ספיר ור' משה חנוך מהעיר עדן. לדעתם הלוי היה האיש המתאים ביותר לפרסם את מצבם העגום בתקופה זו בכל רחבי אירופה. גם מלווהו ר' חיים חבשוש שהיטיב להכירו יותר מכולם מעצם הבילוי הממושך איתו והמגע היומיומי ההדוק שהיה ביניהם לכל אורך מסעו, גם הוא חשב שהלוי מסוגל להשפיע בקבלת סיוע ליהודי תימן מיהודי התפוצות ובהנעת פעילות דיפלומטית במידה מסוימת.
לכן גם לאחר שעברו למעלה מעשרים שנה מאז שסיים את מסעו בתימן בסוף 1892 שלח אליו חיים חבשוש מכתב גלוי באמצעות עיתון 'האור' בירושלים ובו הוא מטיח כלפיו על יחסו המזלזל ביהודי תימן, על פקפוקיו במוצאם היהודי, על התעלמותו מתלותו במסעו במלווהו ועל כך שלא הזכיר אותו בדו"ח מסעו, ובעיקר על כך שלא דאג להחדרת ההשכלה לתימן באמצעות שיגור מורה משכיל אליהם. ככל הנראה פרסומו של מכתב זה בפומבי בא לאחר שנשלחו מכתבים לא מעטים להלוי במשך כל השנים הנ"ל ושלא זכו לשום מענה מצידו. ר' חיים חבשוש שתיעד את מסעותיו המרתקים עם הלוי בספרו 'חזיון תימן' (רריא אלימן) ושפורסם על ידי פרופ' גויטיין בתרגום לעברית בשם 'מסעות חבשוש' בשנת 1939, שם כתב חבשוש בהקדמתו לספר אודות ציפיותיהם של ראשי הקהילה מהלוי ולמעשה זהו ציטוט מהמכתב הנ"ל שנשלח לעיתון של בן יהודה : "המכתב אל כבוד מורי ורבי, רב החשיבות, רם המעלה, שהאיר שכלי, ועוררני מתרדמתי, ולמדני חוכמתי, והסיר מסך צללי מחשבתי, החכם הנכבד, התייר יוסף הלוי הצרפתי, אשר נאנחו לבבות האומללים בבואו אלינו בשנת 1869 כי הצרות היו מבהילות וכמעט כלו כל הקיצין, ומסיבת בואו והתעסקותו במחקר מצבנו, פרחו שכליהם וחשבו (ראשי הקהילה) שתהיה להם הרווחה מן הצרות כמו לשאר אחיהם (באירופה), ושישתדל בעבורם בהריצו מכתבים אל בעלי הצדקה, (אולי כפי שעשה בעבר ר' יעקב ספיר), והם לא ידעו שהוא בלי ספק שכחם בלבבו, ושתקוותם שבה מעל (נגוזה). "למרות כל האמור והנכתב לעיל אין כל ספק שהשפעתו של הלוי במישרין ובעקיפין על יהודי תימן הייתה משמעותית. הדוחות והמאמרים שפרסם הגדילו את ההתעניינות ביהודי תימן ובוודאי שהיה זה הוא מחולל מהפכת ההשכלה בתימן שבעטיו קמה תנועת המשכילים.
