יהדות חברה וקהילה

שבוע החתונה נקרא בתימנית "וַעְד אַלְעֵרֵס". החגיגות נערכו במקביל הן בבית החתן והן בבית הכלה, כשבכל יום מימות השבוע נועד ריטואל משלו, שלפעמים מקבל גם שם מיוחד. בימי השבוע הראשונים מקובל שהחתן יוצא להתארח עם שושביניו בבית חתן אחר שכבר נישא, ומצטרף אליו לסעודת המצווה. בצאתו מביתו לקראת הגיעו לבית החתן האחר הוא מלווה בניגון מיוחד ע"י מומחית לדבר הנקראת מְגַ'אנִיֵה- אישה נוגנת. זאת מסתייעת בעוזרת אחת לפחות, שמכה בתוף וצילצל כלווי מוסיקלי. הניגון  מיוחד לחתונות. ליווי זה נקרא: "זַפַת אַלְחָתָן"....
קרא עוד
חודש אלול, האחרון בחודשי השנה, הוא חודש בו מסכמים את השנה החולפת ומתכוננים לקבל את פני השנה החדשה. בחודש זה אנו אמורים לקיים דיאלוג פנימי, כאשר היהדות מדגישה בחודש זה את הדיאלוג בין עם ישראל לבין הקב"ה. "שובו אלי ואשובה אליכם" (מלאכי ג,ז). רעיון התשובה הוא הרעיון המרכזי בחודש זה ובימים הראשונים של חודש תשרי. אני מציע במאמר זה לקיים בחודש זה דיאלוגים נוספים. שיח פנימי בו נבחן את עצמנו ביחס למשפחה, לקהילה, לחברה ולמדינה. משפחה – האם עושים אנו די בהקניית ערכים למשפחתנו, ילדינו ונכדינו מעבר לעיסוק...
קרא עוד
בעולם הקדום כמו גם ברפואה המסורתית בימינו היה שימוש בתרופות ממוצא מינרולוגי הודות לתכונות הכימיות הקיימים בהם. בנוסף רווח השימוש באבני חן הודות לסגולות שייחסו להם. הד לכך נמצא למשל, במדרש הבא: "רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא"[1] היחס של חז"ל לסגולות של אבני חן נבחן באופן מעשי בהיבט ההלכתי בסוגיית "אבן התקומה". חכמי התלמוד הכירו בכוחה של אבן זו לשמור על ההריון של אישה שלא תפיל. לפיכך התירו לאישה לצאת בה אף בשבת. [2] הרמב"ם התיר...
קרא עוד

עמודים