יהדות חברה וקהילה

  לק"י פרשת שמיני תשפ"א פרשת שמיני עוסקת בשני נושאים מרכזיים. הנושא הראשון הוא הטלת הכהונה ועבודת המשכן והמקדש על משפחת אהרון הכהן. גולת הכותרת בפרשה זו, מותם של שני בני אהרון ביום החג השמיני לחנוכת הכהונה וראשית העבודה הסדירה במשכן. "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה' ". פירושים רבים ניתנו לאירוע קשה זה. מדרשי אגדה מייחסים לבני אהרן פגמים בהתנהלותם ובאורח חייהם. לא אחזור על פירושים...

לק״י שבת שביעי של פסח תשפ"א קריאת התורה בשביעי של פסח מציינת את סיפור קריעת ים סוף ושירת הים. בהתאם למסורת, אירוע זה היה ביום השביעי לצאת ישראל ממצרים. לכאורה יום זה אמור להיות יום של הלל ושבח לקב"ה שאחרי סדרת נסים במצרים, עשרת המכות ויציאת העם מעבדות לחירות, היינו אמורים לומר הלל כל ימות החג. אולם בפסח קוראים את ההלל רק ביום טוב ראשון בניגוד לשאר החגים. פירוש מעניין מוצאים אנו לפסוק בספר משלי: "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו (משלי כ"ד). המדרש...

  לק"י פרשת צו תשפ"א פרשת "צו" היא המשך ישיר של פרשת "ויקרא" ועוסקת בתורת כוהנים, שמו של ספר ויקרא כולו. בית המקדש חרב, מה לנו כי נתעסק בקרבנות. סיבות רבות לכך, אביא רק אחת מהן. המדרש הגדול (צו ז,לז) מביא מדרש נאה: "זאת התורה לעולה". אמר רב הונא כל העוסק בתורת הקרבנות מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב עולה..." על משמעות הקרבנות והשקפת הרמב"ם כתבתי בסדר ויקרא (להסיר דעות עבודה זרה). אוסיף פה כי הבאת קורבן מבטאת את שאיפת המקריב להתקרב אל אלוהיו. "כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ". החמץ והמצה אותה...