יהדות חברה וקהילה

א. להוציא את מצרים מתוך בנ"י "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (י"ד ח') – מפסוק זה יוצא, לכאורה, שבנ"י יהיו מסוגלים להילחם במצרים לכשיצטרכו, בייחוד כשלאחריו כתוב: "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (י"ג י"ח). ובאמת עונה על תמיהה זו הרשב"ם באומרו: "לא היו דואגים כלל עד שראו פרעה ועַמו רודפים אחריהם". ה'יד הרמה' הופכת, אם כן, ליראה עמוקה ולצעקה מחרידה. ויתרה מזאת, בנ"י מביעים חרטה על יציאתם ממצרים ורואים אותה כמקום חיים, לעומת המדבר שהוא מקום מוות: "חֲדַל מִמֶּנּוּ...

א. "החודש הזה לכם ראש חדשים" (י"ב א') קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטוו בה בנ"י כעם – 'כזה ראה וקדש'. ומדוע ניתנה מצווה זו דווקא עם היציאה ממצרים ולא במעמד סיני, למשל? העבד נתון לשליטת אחרים, וזמנו אינו בידו (ולכן פטור ממצוות), והוא נטול אחריות; ואפילו בתחום המשפחתי – אין שואלים לדעתו, ואדוניו הוא הבעלים על יוצאי חלציו. לעומתו, בן חורין – יש לו מחוייבות לעצמו, למשפחתו ולעמו, ולכן מאפשרים לו לשלוט בעיתותיו ולהחליט כיצד לנצל את הדבר היקר הזה שנקרא 'זמן'; ולכך עם ישראל – שהביא לעולם את הבשורה...

א. קידוש החודש כמצווה ראשונה – מדוע? פרשת זו של ה"שאילה" הטרידה את הפרשנים, חלקם שאלו: מהי המגמה של נטילת הכלים? ואת האחרים  העסיקה הבעיה המוסרית, כיצד זה שואלים ואין מחזירים. רבים מפרשים את נטילת הכלים כפיצוי על עבודת הכפייה של כמאתיים שנה; אחרים מצדיקים זאת בכך שישראל הניחו אחריהם במצרים רכוש רב שלא יכלו לקחת אותו איתם כשיצאו את מצרים, אי לכך, הכלים שימשו תשלום לרכוש שהותירו. יוסף בן-מתתיהו, ב"קדמוניות היהודים" כותב שהמצרים כיבדו אותם במתנות הן כדי שימהרו והן מתוך ידידות של שכנים, ויש הטוענים...