יהדות חברה וקהילה

במאמר קצר זה במנהג אחיזת הציציות לנישוקן בשעת קריאת שמע. בספרות חז"ל נזכרו שלושה סוגי נשיקות שאינן נשיקות של תִּפלות, וז"ל: "כל נשיקה של תפלות בר מן תלת: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות... (ר' תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות)". הכוונה של מדרש זה הוא בבחינת שאדם מנשק את מי שהוא מחבב בעת שהוא נפרד ממנו ולא יראהו עוד. וכדי להביע בנשיקות את אהבתו וגעגועיו שיהיו לו אליו, ומאידך גם כאשר נפגש עם אדם, או חפץ וכיוצ"ב לאחר זמן של נפגש וכולו מלא השתוקקות להפגש. ומדברי חז"ל עולה, שנשיקות...

קיימת מחלוקת בתלמוד (פסחים קיד, ב) מהם שני סוגי התבשיל שהזכירה המשנה, ולא הוכרעה המחלוקת: "מאי שני תבשילין, אמר רב הונא סילקא וארוזא... חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו. רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא, ורש"י פירש אפילו חתיכת בשר ומן המרק. יוצא, שבמשנה ובתלמוד אין פירוט אילו תבשילים חייבים להיות, וכן אין אזכור שתבשיל אחד צריך להיות צלוי. רס"ג בסידורו הזכיר גם ביצה ואורז, משמע שלא הכריע להלכה  כרב יוסף דווקא המצריך שני מיני בשר. כלומר, גם...

(תקציר מתוך הספר: "החוט של סבא")– "שָׁלוֹם לְךָ, הָרַב.... יְחִיאֵל?"מַכְרִיז רַב הַשְּׁכוּנָה, חֲצִי שׁוֹאֵל...– "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם!" – מֵשִׁיב ר' יִחְיֵא כְּהֶרְגֵּלוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים,מוֹשִׁיט יָד לָרַב וּמַזְמִינוֹ אֵלָיו לַחֲנוּת – בִּפְנִים.– "אַךְ לָמָּה וּמַדּוּעַ תֹּאמַר שֶׁאֲנִי רַב –וַהֲרֵי עִם הַבְּרִיּוֹת לָרִיב – לֹא אֹהַב"...מִתְלוֹצֵץ ר' יִחְיֵא וְדוֹחֶה אֶת תֹּאַר הַכָּבוֹד,מַדְגִּישׁ שֶׁהוּא רַק אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁרוֹצֶה לַעֲבֹד...וּבְלִבּוֹ הוּא תָּמֵהַּ – מִתְפַּלֵּאמַה...