טַנַֹש

טַנַֹש

טיט רךּ העשוי מעפר-דּק ומנופה, ומשתּמשים בּו הצורפים, שוטחין אותּו על פח הכּסף להגן עליו שלא יישרף בּשעתּ ההלחמה. בִּיטַנָֹּש, טח אתּ הכּסף בּטיט זה.
Usage and Proverbs: 

בּהשאלה: מִטַנָֹּש, אדּם אמיץ לב, שאינו מעריך כּראוי אתּ הסכּנה הצפויה לו.

מילון: