Page 4 - עלון האגודה - חשון תשפג

של פרשנות המקרא, בלשנות, הלכה, היסטוריה, פילוסופיה ומדע; כל זאת בִמשלבהגבוהשלהערביתהיהודית הספרותית שאיחדה מבחינה לשונית תרבותית את כל הקהילות היהודיות בספרד, בצפון אפריקה ובמזרח הקרוב. בכלל כך, נפתחו יהודי תימן גם אל התרבות הערבית המוסלמית והדבר ניכר היטב גם ביצירתם הספרותית לגווניה. אחד הביטויים המובהקים לכך הוא אימוץ תרגומיו ופירושיו של רב סעדיה גאון (מצרים 882 – בגדאד 942) לספרי המקרא, שהפכו להיות מנכסי צאן הברזל הרוחניים של יהדות תימן, יותר מכל קהילה יהודית אחרת. אולם הקשר הרוחני המשמעותי ביותר של יהודי תימן היה עם הרמב"ם, נגיד הקהילה היהודית בקהיר – באותם ימים הקהילה היהודית החשובה ביותר בעולם – ורופאם הפרטי של ראשי השלטון ה ַאיּוּבּי, תחילה של ה ַוזיר אלפאצ'ל, המשנה ל ֻסלטאן האיובי, ואחר כך של הסולטאן האיובי עצמו אלפאצ'ל, בנו של מייסד השושלת צלאח אלדין. דומה שלא רק מעמדו הקהילתי של הרמב"ם וקרבתו למלכות העלו את ערכו בעיני יהדות תימן, אלא אף העובדה שפסיקותיו ב'משנה תורה', הקודקס ההלכתי שלו, תאמו את המסורות ההלכתיות של קהילה יהודית זו. חיבוריו השונים של הרמב"ם – בהלכה ובפילוסופיה – נתקבלו בהערצה על ידי יהודי תימן וחכמיהם כתבו עליהם פירושים רבים
המסחר הבינלאומי במסלול שלמן ספרד באירופה המערבית ועד הודו הרחוקהבמזרח,כאשרתחנותהמסחר העיקריות הן נמלי תוניסיה בצפון אפריקה, נמל אלכסנדריה במצרים, נמלים בחופו המערבי של ים סוף, ובעיקר נמל עדן שבדרום תמן, שאליו התנקז כל המסחר בנתיב הבינלאומי החשוב ביותר באותם ימים. עדן הפכה להיות עיר בינלאומית, גם מבחינת הקהילה היהודית, ואנשיה תפשו מקום נכבד בפעילות המסחרית, בדומה לחלקם הנכבד של יהודי ספרד, תוניסיה ומצרים במסחר זה. בעקבות פעילות כלכלית אינטנסיבית זו יצאה יהדות תימן מבידודה ונתחזקו קשריה הרוחניים והקהילתיים עם מרכזי היהדות הגדולים בבבל, בפרס, בארץ
ישראל ובמצרים. כך, למעשה, חל שינוי מהפכני ביהדות תימן מן הקהילה השמרנית, שהייתה קרובה באופייה לקהילות היהודיות בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד, אל הקהילה הביניימית המהווה חלק בלתי נפרד ממעגל החברה היהודית בארצות האסלאם מבחינה כלכלית ומבחינה רוחנית תרבותית. עשירי תימן תרמו בעין יפה לישיבות בבל וארץ ישראל ואילו חכמיה החלו ליצור בתחומי הספרות המגוונים שהיו מקובלים בקהילות היהודיות ברחבי עולם התרבות הערבית המוסלמית: שירה בסגנון שירת ספרד הקלאסית, ספרות ערבית יהודית בדיסציפלינות
4 האגודה לטיפוח חברה ותרבות | חשון תשפ״ג