Page 8 - עלון האגודה - שבט תשפב
P. 8
כחצי שנה! ואם אתם סקפטיים באשר לנתון זה, הצורפת בזה תמונה ממחנה המעצר, ובה נראים חברי אצ"ל וחברי ההגנה יחדיו, מה שנקרא "הסזון בתפארתו". חברי האצ"ל
הם ממחנה יהודה בפתח תקווה.
במחנה יהודה, עת נעצר משה בן מאיר צברי אשר לא היה פעיל בארגון מחתרתי כלשהו. הוא נכלא למשך שלושה חודשים בלטרון עד ששוחרר. כזהו גם סיפורו של אליהו שרעבי איש ההגנה שנעצר יחד עם חברי אצ"ל, ואף "זכה" לשהות במעצר בלטרון א'
עומדים מימין לשמאל: שמואל מדהלה (אצ"ל), שלום אנגל (אצ"ל), יצחק גמבש, שני שחקני מכבי פתח תקווה, ולזר (מכבי פתח תקווה) כורעים מימין לשמאל: לא מזוהה (מרמת גן), זכריה מרחבי (אצ"ל), יעקב גמבש, חנניה גלעדי (אצ"ל), אליהו שרעבי (הגנה), ול"מ (שוכב)
כלא בית לחם: בית כלא זה נועד לאסירות. כך יהודה לפידות מתאר את תולדות הכלא: "בתקופת השלטון התורכי לא היה בארץ בית סוהר מיוחד לנשים. לאחר כיבוד הארץ בידי האנגלים הוחזקו אסירות בבתי מעצר אזוריים ובבית הסוהר בירושלים. בשנת 1930 נשכר מבנה בבית לחם והותאם לשמש בית סוהר לנשים... בשנת 1939, עם התעצמות המרד הערבי, פונה בית הסוהר זמנית... לירושלים... זו הסיבה שרחל אוהבת עמי [האישה היהודייה הראשונה שנכלאה. א"מ], שנתפסה ביוני 1939...
תהליך סגירתו של המחנה החל בסוף נובמבר 1947, עם ההכרזה על הקמת מדינה יהודית וסיום השלטון המנדטורי בארץ, ולאחר שפרץ גל אלימות מצד הערבים במחנה. במרץ 1948 הועברו העצירים היהודים לכלא עתלית. במאי 148, עם סיון השלטון המנדטורי בארץ ישראל, השומרים/ סוהרים הבריטים עזבו את מתקן הכליאה בלטרון והעצורים הערבים יצאו לחופשי. בתום קרבות מלחמת העצמאות נחרשו אדמות המחנה והאזור הפך לאזור חקלאי. כיון השרידים היחידים מהמחנה הם מבנה
משרפת המסמכים ובקתת הש"ג.
8 האגודה לטיפוח חברה ותרבות | שבט תשפ״ב
