אדּם שבּעצם מציאותּו או דּבריו הבּלתּי-שקולים, הוא גורם לרוגז ולמחלוקתּ, נקרא דִ'רבֵּה. העושה או אומר דּבּר כּדּי שיענו לו ועל-ידּי כּךּ ימצא תּואנה למריבּה נקרא :בְּיִדּדַ'רַבּ.
נהוג אצל הערבּים שמי שנתּפס בּזנותּ או בּשיכּרותּ "יִדַּרדִּחוּ בָּה" : קושרים ידּיו לאחוריו ומסובבים אותּו בּשוקיים כּשהם מתּופפים על התּוף המונח על גבּו כּדּי לבזותּו. היהודּים משתּמשים בּמילה זו להגדּרתּ בּיזיון גדּול.
