ילדים

בית קמיע מלבני

תליון קמיע מלבני אינו נפוץ כמו הגלילי. הוא מעוטר בדגם מעגלי עם כיפת גרנולציה במרכז. בצדו הימני – מכסה, בתוכו נהגו לתחוב קלף או פיסת נייר עם נוסחה מאגית, צמר גפן מבושם או ענפי פיגם (שד'אב), היעילים נגד עין הרע (חדרה).

בית קמיע

בית קמיע גלילי היה נפוץ בתימן, חוצה דת, גיל ומגדר. גיוון הגרסאות הוא עצום, הן בגודל, בעיטורים ובשילוביו בענקים שונים (דקה, כשח, לאזם, משחטה, טוק ועוד). 

כוחו המאגי רב, גם אם לא הכיל נוסחה מאגית על קלף או פיסת נייר. בצנעא היהודית ענדו אותו רק פעוטות וכלות ומוסלמיות, ואילו ברחבי תימן היה נפוץ בקרב יהודים ומוסלמים. הגבר המוסלמי ענד אותו על חגורתו.

בית קמיע

(1) בית קמיע, כסף והדפסה. צנעא, תימן הכפרית. ראשית המאה ה-20. צילום: מרים גבעון.

(2) אם ובנה. האם עונדת חרוזי קחאט, הבן חובש קרקוש כ'ראיט ועונד בית קמיע גלילי מכסף (כתאב, חרז), וחישוק ברזל (טוק) עם לוח שעליו נוסחה מאגית: "שדי שמע ישראל ה' אלוהים אחד". עדן 1949. צילם: אל טיילור, ארכיון הג'וינט.

(3) שלושה קמיעות (חרז, כתאב, לוח), מתוך עבודתו של שמעון גרידי "עדיי יהודי תימן" (כתב יד 1253V, הספרייה הלאומית).

 

ענק חזה

גירסה של ענק דקה (השוו פריט 11.AHT.72) משופעת בקמיעות: בית קמיע גדול במרכז, ושניים קטנים – בצדדים; ובעיטורים סמליים על חרוזי הכסף - דגם עדשה (בלסנה – גרגר כסף מוקף בחוט קפיצי או חוט שזור) ודגם שעורה (שעיריאת), שנועד להדביק את העונדת בפוריות הדגן; ואילו בכוחם של חרוזי ה"ענבר" (כהרב = חשמל) למשוך את הכוחות הקוסמיים המטיבים. 

ענק חזה

ענק זה נפוץ ברחבי תימן, ושמותיו השתנו מאזור לאזור (במרכז - דקה, ר' דקק או כשח, ר' אכשאח), הוא מורכב מחרוזי כסף גדולים (בצנעא - קחטה, קחאט, בד'מאר ובתימן הדרומית – חסכ) ולעתים בשילוב עם חרוזי ענבר. חרוזי הכסף עוטרו בדגם עדשים (בלסן) או בדגם זרעוני שעורה (שעיריאת).

Subscribe to ילדים