בּזמן שמבשיל פרי הרימין הנקרא בּתּימן "דּום" ובּערבּיתּ "נבּק" מחזרים הרוכּלים בּרחובותּ קריה כּשעל ראשם "תַּורֵה", מלאה רימין, וצועקים בּקול-זמר: "זִואהִר בִּכ'לַאפִע". וכּל מי שיש לו נעליים בּלותּ, שאינן ראויותּ עודּ לשימוש, מוציאן להם ומקבּל תּמורתּן מעט רימין.
