Page 9 - עלון האגודה - חשון תשפג

והעליות של שנות העשרים והשלושים). שבע מבין לוחמות/מתנדבות אלו נפלו חלל, 13 מהן נפצעו, ו-8 נכלאו בבית הסוהר לנשים בבית לחם. את זכות הבכורה להתנדבות הנשים נטל האצ"ל שאליו התגייסו 162 נשים, לארגון ההגנה התגייסו 82 נשים, ללח"י התגייסו 35
נשים, ולפלמ"ח התגייסו 33 נשים. מבחינת הערים הבכורה ניתנה לתל אביב על שכונותיה (הכרם, מחנה יוסף, שבזי, התקווה, מכבי, הגבעה ושיבת ציון), ממנה התגייסו 140 נשים למחתרות; אחריה פתח תקווה (בעיקר מחנה יהודה ומעט משערייה), שבה התגייסו 57 נשים; מירושלים (משכונות נחלת אחים, קטמון, העיר העתיקה ועוד) התגייסו 39 נשים; מרחובות (שעריים ומרמורק) התגייסו 24 נשים; מחדרה (בעיקר מנחליאל) התגייסו 14 נשים, ומראשון לציון (בעיקר שיבת ציון ונווה ציון) התגייסו 6 נשים. ועוד מספר ערים שמהן התגייסו נשים בודדות. יצוין כי ל-16 נשים לא נרשם מקום מגוריהם ברשימות, אך אין בכך להשפיע על המגמה. מבין כלל בנות תימן במחתרות בלטו חמש נשים אשר פעילותן היוצאת דופן, ההרואית והמוצלחת (לעיתים לאו) ראויה להערכה והוקרה. בעלונים הבאים בע"ה אפרטן לפי סדר אלפא ביתא ולא לפי סדר חשיבות או סדר כרונולוגי. זאת מבלי חס וחלילה לפגוע בכבוד אף אחת מהמתגייסות/מתנדבות האחרות ומפעילותן ומנחישותן המוערכת, שכן אדרבה, במידה רבה הן מייצגות אותן.
ב"מרד הנעורים" במשכנות תימן. הן חיפשו להוציא ולפרוק את מרצן וכשרונן בצורה אחרת מזו שהורגלו בביתן, כל שאיפתן הייתה להיות נועזות, מחוספסות ולהיות במרכז העניינים והעשייה ליד בחורים, אשר לבטח לא "יזיק" אם יהיו בחברתן. כך הפעילות המחתרתית קרצה לחלקן, והן נטלו בה חלק פעיל. בין התפקידים שמילאו ניתן למצוא מכינות דבק, כרוזניות, מכינות חומרי נפץ, בלדריות מבצעיות וגם לוחמות אמיצות ומפקדות בעת לחימה. לצד זאת הן שימשו אחיות רחמניות, נשים בתפקידי מנהלה ו"אמהות"
לפעילי המחתרות באשר הם. פעילותן המחתרתית העלתה את יוקרתן מחד גיסא והגשימה את מאווייהן הכמוסים והגלויים כאחד מאידך גיסא. כמו כן הפעילות המחתרתית חייבה אותן כנערות לצאת לפעילות לילית עם גברים, דבר שלא היה מקובל כלל על ההורים בעדה הדתית השמרנית ברובה המכריע, כקריאת תגר על הנורמות הביתיות והקהילתיות. כיתר המתגייסות הן סיכנו את חייהן לא אחת, ויש מי מהן אשר נפלה חלל, נפצעה או הושמה בכלא
למשמורת או למעצר ממושך. למחתרות התגייסו כ-312 נשים, מספר מכובד בהשוואה לתקופה. רוב המתגייסות באו ממשפחות ותיקות בארץ מאז ימי העלייה הראשונה, ומיעוטן בא ממשפחות שעלו ארצה מתימן לפני עשרים שנה ומטה (מאז עליית יהודי תרע"ב-תרע"ד, 1914-1912,
חשון תשפ״ג | האגודה לטיפוח חברה ותרבות 9