Page 13 - עלון האגודה - חשון תשפג

תקופה סוערת הוליד מצד אחד שירי כיסופים ושירי הגות מן המעולים בשירת יהודי תימן, ומצד שני גם ספיחים של שירי אהבה והתרפקות שבהם נטשטש לפעמים הגבול, לא רק בין מציאות לבין דמיון, אלא גם בין קודש לחול, בין שירת תלמידי חכמים לבין שירת ההמונים. רק משוררים במעלתם של ר' יוסף בן ישראל ור"ש שבזי סללו נתיבי שירתם בשבילי מסורת ישראל מבלי להשחית את שורת השיר. כך, למשל, רק משורר כשבזי יכול היה לחזות את גאולת ה"דוד" ו"הרעיה" אהדדי בהרמוניה של רוך ועדנה, במבעים שיש בהם מן הפשטות והשגב כאחד, במבטאים היונקים את השראתם ואת כוחם הפיוטי
ממקורות ישראל: ְזכוּת ָאבוֹת ְתּ ַח ֵיּינוּ / ְו ִנ ְז ֶכּה ַל ֲעלוֹת ְוָנשׁוָּבה ְלַאְרֵצנוּ/ ְב ֹראשׁ ַהִמְּקֲהלוֹת וִּמיָכֵאל ְיַלֵוּינוּ/ ְבּאוֹתוֹת ִנְדְגּלוֹת ְוָאז ָתִּגיל ֲחַבֶצֶּלת ְוָתרוָּצה ְכַּאֶיֶּלת ְלֵחןדּוָֹדהּ ְמַקֶבֶּלת ֲא ֶשׁר הוּא פּוֹ ֲע ִלי. קשהאמנםלהעריךאתמשקלםהרוחני של שירי הגאולה בשמירת בניין היהדות בתימן מפני נזקים הרסניים, אולם התגברות כיסופי הגאולה באותם הדורות ותפוצתם הרבה של שירי הגאולה מצביעים על התפקיד הנכבד שמילאו. * מתוך ספרו של ד"ר יהודה עמיר, "ישקף – שירת רבי יוסף בן ישראל". ניתן לרכוש באתר האגודה בעלות של ₪80.
במבוכה, עד שהוא נאלץ להודות שאינו מוצא את ידיו ואת רגליו בסבך הדימויים. כך אכן אירע לפרשן השירה ר' יחיא קורח בפירושו הנ"ל לשיר "בארק בריק אלנעאם" החתום בשם יהודה (בן הר"ש שבזי?). משנדחק בפירושו האליגורי, לא נותר לו אלא לייחל לסיים פירוש השיר בשלום, בסייעתא דשמיא ובעזרת המשורר...: "כל זה שכתבתי לפענ"ד, ואם ירצה הי"ת והמחבר, וכל השיר מתפרש על זה הדרך, ולא האמנתי, לפי שאני כסומא, והדברים עתיקים". "גלישות" רעיוניות וציוריות מעין אלה נועזות הן ועזות ביטוי, אך כמה מהן עשויות להיות מפתיעות ביפיין, כמו תיאור המשיח בצמד דימויים ניגודיים
מרשימים ביופיים: ִבּאלַלהַיאַד'אאלֲאַסדַיאַבּהַרַג'אן [=באלהים, הי אתה הארי המפועם] ְרַויַדאְרַויַדאִוַיאִגצןַאלַסַּלאם[לאטלאט נא הוי אתה ניצן השלום] יחד עם זאת אותו משורר שם בפי כנסת ישראל דברי טרוניה קשים כלפי המלך המשיח: ַמא ַאַחּדּ ִמת'ַלךּ ֲתַּרכִּני ִפי אלֲגַראם[=אישלאנטשניכמוךבמיצר] הנה כי כן פניה של שירת הגאולה בתימן אינם אחידים – פייטנות זכה וצלולה מכאן, ושירה מעורפלת וזרועת מבטאים זרים מכאן. ערבוביה זו עדות היא לתקופה של מבוכה ולחץ נפשי כבד, וכאמור 300 השנים שקדמו לעלייה ההמונית מתימן היו מן הקשות שידעה גולת תימן, וגם הפוריות ביותר בתחום השירה והפיוט. פרץ שירי הגאולה באותה
חשון תשפ״ג | האגודה לטיפוח חברה ותרבות 13