Page 5 - עלון האגודה לחודש סיון תשף
P. 5

קרים תוך כדי התהליך, באמצעות הוצאת מים חמים מהמיכל בעזרת כלי קטן ומהילתם במים קרים. משמסתיים תהליך האידוי טועמים אם הטפטוף האחרון נטול אלכוהול במידה ואכן כך מורידים את הדוד ומרוקנים את הפסולת של משרת הענבים הסחוטה ומיובשת. פסולת זו שמשה כחומר הסקה לתנור. תהליך הזיקוק של דוד אחד לוקח בערך ארבע שעות ובישול זה נקרא 'דבכה'. הפסולת הנותרת נקראת 'שינאנה'. מעט מאוד אנשים הפיקו ערק רפואי העשוי מפסולת של דבש טבעי שדרך הפקתו דומה לנ"ל. ערק זה נקרא 'עוטאט' ובגלל נדירותו
הוא היה יקר מאוד. הכנת יין- את היין הכינו בכל בית כי בתימן אין מכירת יין בחנויות ובשווקים מחמת איסור שתיית אלכוהול מסוג כלשהו על המוסלמים. לפיכך הותר ליהודים להכין את היין לצריכה אישית בלבד ושלא לשם מסחר. הענבים נקנו בדרך כלל בסוף הקיץ בין חודש אב לתשרי תלוי בזן הענבים. תמיד הענבים נבצרו בשיא הבשלתם כשרמת המתיקות בהם גבוהה סמוך להצטמקותם. הענבים נרכשו בשוק בכמויות גדולות ולפיכך לא נשקלו אלא אמדו את כמותם. אלה הובלו ע"י סבלים לכל בית ובית. הענבים פוזרו ושוטחו ברצפות החדרים והושארו במשך מס' ימים לאוורורם, יבושם ואף להצטמקותם. במשך ימי יבוש אלה נהנים כל בני הבית מאכילה בלתי מוגבלת של ענבים לשובע בדרך זו גם עמדו על טיב מתיקות הענבים. לאחר 4-3 ימים מתגייסים כל בני המשפחה לעבודה. תחילה לפירור הענבים וברירתם לאחר מכן דריכתם ברגליים נקיות ומיובשות היטב. הכל מועבר לחביות שנרחצו מראש היטב, יובשו ועושנו בגפרית המשמידה כל נוכחות חיידקית העשויה לגרום להחמצה. חביות אלה של ענבים מרוסקים הנקראים תירוש מושהים תחת השמש במשך שבועיים ולאחר מכן הם הוכנסו למרתף היין. התירוש הוכנס לחביות ובמשך 01 ימים נבחש התירוש היטב מידי יום ביומו כדי לעזור לחיידקים להמשיך בתהליך התסיסה.
מורשת יהודי תימן
משקאות חריפים - עראקי או עראק
דוד חמוברי
סורת רבת שנים ליוותה את יהודי
תימן בהכנת הערק ואין בית שלא נהגו לשתות בו ערק. בדרך כלל שתיית
הערק נהגה בשמחות, בשבתות וימים טובים ויש שנהגו ללגום מהטיפה המרה מידי יום עם
הארוחה. את הערק הכינו על פי רוב מצימוקים בלבד. לשם כך היו קונים צימוקים מסוג פשוט (קראפיש), מנקים אותם ומשרים אותם בתוך חביות חרס עם מים כשהמים מכסים את הצימוקים. בכל יום בוחשים את משרת הצימוקים כדי שלא תחמיץ כך במשך שבועיים עד שמסתיימת התסיסה שזה למעשה תהליך של פירוק הסוכרים(גלוקוז) ע"י החיידקים שניזונים מזה ותוצר הלוואי של תהליך הפירוק הוא עליה ברמת האלכוהול במשרה. מי שחפץ להעלות את אחוז האלכוהול יכול להוסיף באופן מלאכותי למשרה סוכר רגיל שגם אותו יפרקו החיידקים. לאחר שתסס במשך כשבועיים ומשבודקים היטב שנסתיים תהליך התסיסה כלומר אין יותר פירוק של הסוכרים על ידי החיידקים שתוצר הלוואי של הפירוק הוא אחוז האלכוהול, אגב הבדיקה לנ"ל הייתה נעשית באמצעות הכנסת נר דולק לחלל האוויר הפנוי שבחבית המשרה, אם הנר לא נכבה סימן שהתסיסה נסתיימה. כאן עברו לשלב הפקת האלכוהול באמצעות בישול המשרה בדוד נחושת אטום היטב שיש לו פתח אחד המחובר אל צינור נחושת שדרכו עוברים אדי המשרה המורתחת. צינור זה משוקע בחלקו השני בדוד מים קרים כך כשאידי האלכוהול היוצאים בשעת הרתיחה מהדוד הרותח עם המשרה עוברים דרך הצינור ובהגיעם אל מקום שיקועו במים הקרים הם מתעבים ומטפטפים קלות מקצה הצינור שמסתיים בצורת זרבובית, הטיפות הנקלטות נאספות לאט לאט לתוך כלי קיבול ומשם מועברות לבקבוקים. אגב מהלכם של אידי האלכוהול והתעבותם במיכל המים הקרים הם מחממים את צינור הנחושת שמחמם את המים ולכן יש צורך לחוש במגע יד אם המים הקרים התחממו ולהחליפם במים
5

























































































   3   4   5   6   7