Page 13 - עלון האגודה לחודש סיון תשף
P. 13
שנוהגים ילדים להתיז מים ולשפוך מים על כל עובר ושב, כשהם מגדירים פעולה טפשית שכזו בשם "חגיגת המים" שאין לה כל זכר בחג השבועות. זכורני שבילדותי, היינו מצפים לחג השבועות כדי שבליל יו"ט נוכל לבקר בכל בתי הכנסת שבעיר, לקחת חלקבתורהקוראיםולזכותבממתקיםאו בשתייתקפה"ִקְׁשר"ממותקתומתובלת. זוהיתההמשימהשעמדהבפניהילדים, ועלמנתלהגשימה,ָיְׁשנּובשעותהצהרים בערב החג כדי להישאר ֵע ִרים כל ליל החג, אם כדי ְל ַח ֵ ּזר על בתי הכנסת, ואם כביכול כדילצפותולחזותב"ַליַלּתַאלַקְּדר".(אגב, "לילת אלקדר" – (ליל היכולת) שלפי האמונה המוסלמית הוא הלילה שבו הורד ה"קוראן" מן השמים, שחל בדרך כלל בליל ה-27 בחודש ְר ַמ ַצ'אן, ובו נעתר ה' לתפילת מאמיניו). בניגוד לתפיסת האמונה היהודית, שלפיה שערי השמים פתוחים בפני כל מי שמאמין בה', כדבר משוררנו " ִאם ִנ ְנ ֲעל ּו ַ ּד ְל ֵתי
ְנִדיִבים/ַּדְלֵתיְמרֹוםלֹאִנְנֲעלּו". המנהג אצל חלק מיהודי תימן השומרים על מנהג אבות ראשונים. לחזור לבית הכנסת אחרי ארוחת ליל החג ולקרוא מפרשת שמות עד סוף פרשת יתרו והולכים הביתה לישון כדי לקום להתפלל תפלת שחרית בזמנה ולא לפני הזמן חלילה. לסיום: ִּבְפרֹוס ַחג ַהָּׁשבּועֹות ַהָּבא ָעֵלינּו ְל ט ֹו ָב ה , " ּ ִת ְז ּכ ּו ְל ׁ ָש ִנ י ם ַר ּב ֹו ת ּו מ ֹו ֲע ִד י ם ט ֹו ִב י ם " !
ובחג השבועות ובחג הסוכות", וכן "ועשית חג שבועות לה' א-לוהיך" (דברים ט"ז,י). גם בתלמוד נקרא כך: " ַח ָּגא בלשון חז"ל, נקרא "עצרת של פסח" (פסיקתא פ' ל). גם בתימן, השם הרווח יותר, "חג עצרת", וכל קביעת מועד מסויים לפניו או לאחריו, ָנ ְקב ּו קביעת הזמן"ַקְּבלִעיּד(לפניחג)ֲעֶצֶרת",או"ַּבְעּד ִעיּד(אחריחג)ֲעֶצֶרת".הגוייםנהגולכנותו: "ִעיּדַא-ְזַלאִּבֶיא"–ע"שהלביבותשהנשים היהודיותנהגולאפותלארוחתהבוקרשלחג השבועות. במקומות אחרים סעדו ארוחת בוקר " ֲהִריׁש (ְּגִרי ֵסי ִח ָּטה) ְו ַס ְמן" (חמאה מטוגנתעםגרגיריתלתןומעושנת),או " ַמ ְעצ ּו ּב (פתיתי רקיקים) ְו ַס ְמן", ובמזרח תימן, " ׁ ְש ִּתיח" או " ְנ ׁש ּוף" (מין דיסות של חלב) ְו ַס ְמן". אך רוב רובם, לא פסחו כלל על אכילת בשר בארוחת ליל החג ובארוחת צהרים בחג, כדי לשמוח בבשר ובייָן, ע"פ הכלל שקבעו חכמים "ְו ָ ׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַח ֶּגך - אין שמחה אלא בבשר". יתירה מזו, הם היו לועגיםעלאלהשנהגולאחרונה,לאכול
בחג השבועות רק מאכלי חלב. הוד שבקדושה כל הקהילות היהודיות בתימן, מנער ועד זקן, נראו כבני מלכים בחג השבועות. ההרגשה של כולם היתה אפופה הוד שבקדושה, כאילו עומדים הם לקבל את התורה בפעם הראשונה. מעולם, לא נראה ילד יהודי שנהג במעשה קונדס בחג השבועות, כפי
לחברנו משה בסיל אתך באבלך הכבד
במות אחיך פנחסי שלום ד״ר יגאל בן שלום
נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות
13
