Page 10 - עלון האגודה לחודש סיון תשף
P. 10
ומסמיך זאת לפסוק בישעיה כדלהלן: רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא לעולם אין העולם עומד אלא על הקרבנות. תמן תנינן שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ושלשתן בפסוק אחד (ישעיהו נא) ואשים דברי בפיך זו תורה ובצל ידי כסיתיך זו גמילות חסדים ללמדך שכל מי שהוא עוסק בתורה ובגמילות חסדים זכה לישב בצילו של הקב"ה. הדא היא דכתיב (תהילים לו) מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. (ישעיהו נא) לנטע שמים וליסד ארץ אלו הקרבנות (שם) ולאמר לציון עמי אתה אלו ישראל. (ירושלמי, תעניות, פ"ד, הל' ב הנה כן הסדר בפסוק הוא כאותו סדר שנקט הרמב"ם, בנוסף ההיגד ואשים דבריי בפיך, עניינו הנבואה, ואליבא דהרמב"ם הנבואה תוך התבוננות גם בבריאת ה' ובחכמתו וזה הולם משתבץ יפה עם מה שפירש הרמב"ם תורה
כמתייחס לחכמה.
הקרבנות סווגו תחת המשבצת של מצוות שהן על דרך הכוונה השניה, שמטרתן להפנות את מחשבת העם מעבודת האלילים לעבודת האל. מבחינה זו הקורבנות הן כעין תוכנית גמילה מההיתמכרות לפולחן עבודה זרה (מו"נ,ג:לב). לאורה של הבחנה אפשר להסביר שהרמב"ם הקדים לפרש קודם את תורה וגמילות חסדים שהם על דרך הכוונה הראשונה ולאחר מכן את מושג העבודה המתייחס לעבודת הקרבנות שהוגדר על גרך הכוונה השנייה. אם כי עדיין שאלה היא האם בעת כתיבת הפירוש למשנה הרמב"ם אחז בדעה שהובעה במורה נבוכים לגבי הקורבנות? ברם לעניין דנן דומה שגם אם נשיב בשלילה לכך, הרי שברור שתפיסת התורה והמוסר כגורמים ישירים לשלמות היא עולה ומהדהדת לאורך כל כתביו באופן ברור ומפורש. ומבחינה זו העיקרון להקדים את מה שנראה לו כיסודות התורה הינו יסוד מוסד בשיטת הרמב"ם. כעין ראיה לסדר שבו נקט הרמב"ם ולפירושו אפשר לשאוב מדברי הירושלמי אשר מביא את המשנה הזו כלשונה
אוצר הפתגמים
מרדכי יצהרי
זקן עם כבוד, עדיף על צעיר משפיל.
פירוש: המונח " ִחק ַואר" פירושה בתימן הפניית אצבע מזלזלת מול פני הזולת.
קּולּו ִלַמן ַקד ִּתַזוַּוּג/ ַקּד ֻעמרֹּהֲזַלּג/
ַקּדַּבאעַּביּתֹּהֲוַחּג/ַואמַסאִפיאלֲּדַרּג
אמרו למי שהתחתן, שחייו כבר החליקו, מכר ביתו ועלה לרגל, ונשאר ללון במדרגה. פירוש: המשל מבוסס על שיר היתולי מתוך השירה העממית.
ַשיַּבּהֻיַסִּליִני/ְוַלאֲעַזבֻיַּבִּכיִני
מוטב זקן ישמחני, מאשר רווק יעציבני.
ַשי ַּב ּה ְו ִמקַּדאר/ ְו ַלא ְצ ִּבי ְו ִחקַואר
10
