Page 8 - עלון האגודה - חשון תשפג
P. 8
יהדות תימן בתקומת מדינת ישראל ד"ר אמנון מעבי >> / נשות חיל במחתרות
מה נדבר ומה נצטדק אחרי משפט מעין זה, זולת נאמר: "האלהים מצא את עוון עבדך". בארץ ישראל סדר דברים מסורתי זה השתבש כמעט לחלוטין, כמעין "הפיכת חצר" מתוזמנת ומתוזמרת. ראשית, האישה הפכה לעיתים למקור ההכנסה היחידי במשפחה, ובכך הייתה פגיעה במבנה הפטריארכלי והמסורתי של המשפחה יוצאת תימן, שבה כאמור השליטה הכלכלית בידי אב המשפחה. שנית, בארץ ישראל ביטלו לגברים את הזכות להינשא לאישה נוספת (בשל ה"חרם דר' גרשום" וחוקי שלטון המנדט הבריטי המונוגמיים); ושלישית, המהפכה החברתית שאותה חוו כאן בארץ נשות וילדות תימן במפגש הבלתי אמצעי עם "הגברת". אמנם כן, רק בנו מעטות מקרב בנות תימן זכו להשכלה בסיסית עממית, ורק בודדות זכו להשכלה גבוהה יותר מבתי ספר בערים ובשכונות ליד המושבות, ובמקביל הן מצאו להן דרך לעבוד אצל "הגברת" ובכך להתפרנס ולפרנס (ולחלקן גם לממן את שכר הלימוד). בכך הייתה עבורן אפשרות לפתוח צוהר לעולםמתקדםוליברלייותרמבחינה דתית ולעולם המשכיל. לצעירות בבנות תימן היה גם מה לומר
אם הייתם אומרים לגבר יהודי מתימן כי לא ירחק היום ובתו
או אשתו יאחזו בנשק או יסייעו באופן עקיף או ישיר במאבק הביטחוני בארץ ישראל, הוא היה מאשפזכם בשל שיבוש דעת (" ַסאר ַע ְקלוֹ" בתימנית רהוטה...), או בלשוננו כיום היה משיב: "זה מדע בדיוני או מציאות וירטואלית!". שהרי בתימן, ומבלי לקבוע עמדה ערכית כלשהי, הזכות היחידה שעמדה לאישה הייתה ללדת ילדים לגדלם ולחנכם – ומכאן זיל גמור, שהרי "כל כבודה בת מלך פנימה" לפי מדרש חז"ל שנהג בתימן שנים רבות. אמנם כן, יש חוקרים ואנשי הלכה הטוענים כי מעמד האישה בתימן היה חשוב ונדבך רציני בחינוך הילדים ובטיפוחו, אך אין זה ולא מאום עם העדר השכלה פורמלית בסיסית כמעט לחלוטין של נשות תימן למעט מיומנות במלאכות יד ובעבודות הבית
(וגם בחוכמת החיים). אין אני רוצה להכביר ולהכביד בעניין, וכדי להמחיש את הגישה שרווחה בתימן לאישה אשתמש בפתגם עממי תימני ידוע אשר עמיתתי ד"ר שרונה תם-עמוסי הביאה לידיעתי: " ַל ְו ֵמא אְלִחַלאקַואלַדַּנאִדח–ִאןאְלַמַרהַכְּלְבּ ַנא ִבּח" – דהיינו: לולא היו תכשיטים לאישה, היא הייתה נראית ככלב נובח.
8 האגודה לטיפוח חברה ותרבות | חשון תשפ״ג
