Page 13 - עלון האגודה - חשון תשפא
P. 13

שיבינו ממנו כל השומעים הברואים שהוא דבק באהבת השם ותמיד שמו וזכרו שגור בפיו ובאהבתו אותו וכל העם ישמעו וילמדו ממנו האהבה והיראה". וכמובן משום שההקשר הוא הקשר של ברכת איש את רעהו אין שם ה' מוזכר לבטלה, אלא אדרבה אזכורו מהווה
חיזוק ליראת שמיים.
קרוזין בכפר חנינא, גוזין בדמשק, חרשין במצרים? באתר דחרשין חרישין?...עד שראה שכינה עומדת על גביו הה"ד- "וירא אדוניו כי ה' אתו". וכך מברכים בשם ה' יונתן לדוד ויתרו למשה רע"ה, ומלכת שבא לשלמה וכן רבים, וכדברי ראב"ע (הושע ד,טו) על מנהג הנביאים: "ואחר שיהיה דבק בשם חייב הוא להזכיר השם בכל דבריו ולהישבע בשמו בעבור
אנשים מפורסמים
סופרים בתימן בני המאה ה-18 ר' סעדיה בן שלום קטיעי
דוד חוברי
סופר זה חי בתימן בתחילת המאה ה-18 והספרים אותם כתב היו בין השנים 1717-1740. אין לבלבל אותו עם הרב ואב בית הדין החמישי שחי בחלק מחייו בזמנו ושמותיהם זהים לחלוטין. להלן רשימת חלק מהספרים שהעתיק: מנורת המאור לר' יצחק אבוהב הספרדי (פעמיים),הלכות שחיטה ומאכלות אסורות להרמב"ם, סידור תפילה לחגים, שלוש מגילות, ושולחן ערוך טור אורח חיים וטור יורה דעה. כנראה שכל הספרים נכתבו בצנעא. הספרים הראשונים נכתבו לעצמו. האחד בשנת 1717 והשני ב 1739 .לתוך הספר הראשון הוא צרף את הלכות מאכלות אסורות ושחיטה, ולספר השני הוסיף הגהות וביאורי מילים . את הסידור ושלוש המגילות כתב בחיבור אחד אלה נכתבו בשנת 1731.ניתן לומר שלסידור שכתב הוכנסו גם השפעות ספרדיות שונות. למגילות צרף את הקדמת רש"י ותרגום יונתן בן עוזיאל בלי תרגום רס"ג. בספר האחרון שנכתב בשנת 1740 טור או"ח ויו"ד הוסיף את הפירושים 'באר הגולה' ו 'באר היטב'. בשוליים הוסיף אף תוספות של הלכות ופירושים כמעט בכל העמודים. מחיבור או"ח נותר הספר רק בחלקו. כל כתבי היד נמצאים היום באוספים שונים ברחבי העולם. חלקם בידיים פרטיות וחלקם בספריות מפורסמות.
פנינים וחידודי לשון
דוד חוברי
כבהמות נדמו
ביטוי המכוון כנגד קבוצת אנשים שהתנהגותם בזויה ואינה רצויה. בלשוננו היום ״התנהגות בהמית״ המקור הלשוני לכך נלקח מפס' בתהילים מ"ט ,י"ג: "אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו".
13























































































   11   12   13   14   15