בלוג יהדות חברה וקהילה

חודש כסלו מעלה בנו בראש ובראשונה את הזיכרונות ההיסטוריים המאפיינים את חג החנוכה. מלחמות המכבים ביוונים, מאבק בין שתי התרבויות, ירושלים ואתונה, שם ויפת, רדיפות על רקע דתי. היוונים העמידו בפני היהודים את הדרישה להיות פתוחים כלפי אליליהם. חוסר סובלנות דתית מלווה את המין האנושי לאורך ההיסטוריה עד ימינו אלה. גם כאשר גברה הנצרות על האלילות, וגם כאשר הופיעה דת האסלאם לא נעלמה התופעה אלא החמירה. בחודש האחרון היינו עדים לעריפת ראשו של מורה בצרפת על רקע דתי. רדיפות הביאו לעלילות דם נודעות בהיסטוריה נגד יהודים.
 
עלילת דם היא האשמה שקרית כלפי יהודים, בעלת מאפיינים אנטישמיים על ביצוע רצח לצורכי פולחן דתי. לאורך ההיסטוריה שימשו עלילות הדם כמניע לביצוע פוגרומים, רציחות, שריפות וגירוש יהודים. יוסף בן מתתיהו מספר על עלילת דם בתקופת אנטיוכוס הרביעי. יהודים הואשמו ב"פיטום" יווני כדי להקריבו בתום שנה ולאכול מבשרו. עלילת הדם בנוריץ' באנגליה במאה ה 12. יהודים הואשמו ברצח ילד נוצרי כדי לקחת מדמו לפולחן בחג הפסח. במאה ה 19 נודעה עלילת הדם בדמשק. נזיר צרפתי נעלם יחד עם משרתו המוסלמי. ספר יהודי נחקר ותחת עינויים קשים "הודה" ומסר שמות של מנהיגי הקהילה אשר כביכול ידם הייתה במעל. חלקם עונו עד מוות וחלקם הודו.
 
פחות ידועה היא עלילת הדם בתימן בחודש כסלו שנת תש"ט. מרדכי יצהרי הסופר, החוקר וממייסדי האגודה לטיפוח חברה ותרבות כותב בספרו "הייתי בן ערובה בתימן" (הספר יצא לאור בסיוע האגודה) על עלילת הדם בצנעא. "עלילת הדם שנרקמה נגד יהודי צנעא בפרשת "וישלח" ט"ז כסלו תש"ט (18.12.1948) הייתה אחת הקשות ביותר. בשעה שהיהודים ישבו בבתיהם, ואין עובר ושב ברחובותיהם, פילסו דרכן שתי בנות ערביות משכונת "אלבלקה" הסמוכה לרובע היהודי כשחומה גבוהה מפרידה ביניהם. בעת שקיעת החמה, נמצאו שתי הבנות בתוך באר, המצוייה בחצר בית הפתוחה לרווחה, דרומית לרחבת הבקעה הגדולה, המכונה "א-צולבי", המשתרעת בסמוך לחומה המפרידה בין שכונה זו לשכונת היהודים המכונה "קאע אל יהוד". באותה שעה שהיהודים מתענגים בסעודה שלישית, הועלו הבנות המתות מתוך הבאר, ותושבי שכונת "אלבלקה" שנכחו שם נשאון על מטה וסבבו ברחובות העיר המוסלמית כשהם מכריזים בקולי קולות שהיהודים השליכו את הבנות לבאר. מושל העיר אסר את מנהיגי היהודים ורבניה. היהודים נכלאו ועונו והמוסלמים השתוללו ברחובות היכו, יידו אבנים, מרטו שער זקנם ופיאותיהם המסולסלות. נערה שלישית שהייתה עם שתי הבנות ברחה וידעה לספר את האמת. הרוצחת הייתה אשה ממשפחת "עטייה" אשר נתפשה בקלקלתה בהיותה עם גבר זר. הנערות הבחינו בנעשה. האשה אשר חששה שהדבר יתגלה לבעלה השליכה את שתי הבנות לבאר. הנערה השלישית ראתה זאת ונמלטה על נפשה. לחץ הפניות והבקשות שנשלחו לאימאם אחמד אשר ישב ב"תעיז" הניעו אותו לשים קץ לסבלם של היהודים האסורים אשר לא נשברו ולא הודו במעשה שלא עשו. הם קיבלו חנינה מהאימאם תמורת תשלום כופר של ארבעת אלפים ריאל. הסיפור אינו מסתיים בזאת, אך תקצר היריעה מלפרט. המספר, מרדכי יצהרי ישב בכלא כבן ערובה בעקבות בריחת אביו הרב צדוק יצהרי מתימן מחשש לחייו. שם, בכלא, נודעה לו האמת על עלילת הדם מאסיר מוסלמי שישב אף הוא בכלא וידע את האמת.
 
האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר ממשיכה בחשיפת מאורעות היסטוריים, אישים, יצירה רוחנית וחיי הקהילה בתימן באמצעות כתבי העת "תימא" ו"תהודה" ובאמצעות הוצאה לאור של ספרים מדעיים ואחרים. בתקופת הקורונה אנו ממשיכים בשידור הרצאות, מופעים, שילוב מרצים ואמנים לאלפי צופים בארץ ובעולם באמצעים דיגיטליים, ברשתות החברתיות של האגודה. ב 22 לחודש דצמבר 2020 אנו פותחים קורס מבוא ליהדות תימן, מורשתה ותרבותה. הקורס יכלול 11 מפגשים דיגיטליים עם מיטב המרצים מהאקדמיה ומיועד לציבור הרחב. פרטים והרשמה באתר האגודה.
 
שלכם
ד״ר יגאל בן שלום
נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות
 
comments powered by Disqus