Page 4 - עלון האגודה - שבט תשפב
P. 4
מארי שלום סיבהי זצ״ל
ליתומים ולעניים. עסק גם בפעילות ציבורית ענפה, היה שותף למאבקים הציבוריים בתחום שמירת המסורת היהודית, היה שותף למשלחות ולכנסים ואף הרצה באספות ובכינוסים שונים. היה שותף למאבקי ציבור התימנים, הספיד את חללי המאורעות וביניהם את "האחד עשר" בני ראשון לציון שנפלו ערב מלחמת השחרור, ופעל לעידוד ולחיזוק רוחו
של הציבור. נפטר בראשון לציון, בכ"ט בתשרי ה'תשי"ז (1956), ונקבר בבית הקברות הישן בעיר.
חכמי תימן
>> מארי שלום סיבהי
מארי שלום בן סעדיה סיבהי נולד בשנת ה'תרל"ח (1878)
בכפר חצ'ר שבמחוז כ'ולאן
במרכז תימן. המצב הכלכלי של המשפחה היה טוב, ועסקה בחקלאות ובמסחר. למד שחיטה בכפרו אצל מארי יחיא שחב. הוסמך לשחיטה ולרבנות בצנעא על ידי הרב בראשי מארי יחיא יצחק הלוי. הוא ושני אחיו, יוסף וסעדיה, עסקו רבות בהצלת יתומים מהשמד ובהברחתם מאזור
הסכנה. אשתו הראשונה הייתה זוהרה למשפחת ראיבי, אותה נשא כשהייתה בת 16, וילדה לו בן ושתי בנות. אשתו זו נפטרה בצעירותה בתימן בגיל 25, ולאחר מכן נשא את נצ'רה (עיברות שמה: מאירה) שילדה לו שלושה בנים וחמש בנות. בשנת ה'תרפ"ט (1929) נסע עם משפחתו לעדן במטרה לעלות לארץ ישראל, אך בעדן נמנעה עלייתו לארץ על ידי הבריטים בטענה כי הוא מבוגר מדי. רק באלול תר"צ (25.9.1930) זכה ועלה לארץ ישראל. יחד עמו הביא יתומים אחרי שהשיא אותם בנישואים פיקטיביים ונתן להם את שם משפחתו. בארץ התיישב במושבה ראשון לציון ושימש רב ומנהיג במושבה. כדרכם של חכמי תימן עסק בכל התחום הרוחני, והתפרנס מיגיע כפיו בחקלאות ובמסחר זעיר. סייע רבות לעולים שעלו בעלייה הגדולה, וכן
4 האגודה לטיפוח חברה ותרבות | שבט תשפ״ב
