Page 3 - עלון האגודה לחודש אלול תשף
P. 3
1.ביו"ט אסורות כל המלאכות מלבד מלאכת אוכל-נפש. 2.בשבת בה מאירה קדושה נעלית יותר, אף מלאכת אוכל-נפש נאסרה עלינו. 3. ביום-הכיפורים, שבו מאירה קדושה נעלית עוד יותר – מצווים אנו לענות עצמנו בחמשה העינויים, ולפרוש לגמרי מכל ענייני גשמיות העולם.
פרשת שופטים, ד´ אלול ה´תש"נ שיחת הגאולה 164: הרבי מליובאוויטש מסביר שביו''ט יש הארה אלוקית מיוחדת מיום רגיל, ולכן גם אסורים בעשיית מלאכה כמו בשבת (שגם בשבת יש הארה מיוחדת), ובגלל שיש הארה מיוחדת, היהודי מודרך לא להתעסק בענייני חולין. לכן, ככל שהקדושה נעלית יותר – ההפשטה
הנדרשת מהאדם נעלית יותר.
עיקרו של המשל:
כאשר המלך הוא בהיכל מלכותו לא כולם יכולים להיכנס אליו אלא רק יחידי סגולה והמובחרים שבעם, מה שאין כן כאשר המלך הוא בשדה כל אחד יכול לגשת אליו ולהקביל את פניו.
והנמשל:
כאשר המלך הוא בהיכלו, האדם צריך להיות בדרגה רוחנית נעלית בכדי להיות קרוב אל המלך, הקב"ה. בשבת ויום-טוב, בכדי לזכות ו'להתראות' עם המלך, על היהודי להפשיט את עצמו מענייני החולין שלו, להפסיק לעסוק בעשיית מלאכה, ללמוד יותר ולהתפלל יותר; וכאן בא לידי ביטוי החידוש המיוחד של חודש אלול. בימים אלה המלך יוצא לשדה והגילוי נמשך לכל יהודי בכל מצב בו הוא נמצא. בחודש זה אומרים לכל יהודי: למרות היותך עסוק בענייני חולין, בכל זאת אתה יכול לגשת אל המלך. כל יהודי, באיזה מצב שיהיה, יכול לקבל את פני המלך. רק דבר אחד נדרש – לצאת ולקבל את פניו, לקבל עול מלכות שמים. הרב יואל כהן במאמרו "המלך בשדה" מביא הסבר למשל הנ''ל ואומר שהעובדה שימי חודש אלול אינם ימים-טובים אינה בגלל החיסרון של ימים אלו, אלא מפני מעלתם – בימים אלו המלך - הקב"ה, מגיע אל כל יהודי, באיזה מעמד ומצב שהוא נמצא, ונותן לו כוחות לעבוד את עבודתו. ראוי לציין כפי שמעיד הגר"י קאפח בספרו 'הליכות תימן' שיהודי תימן ראו בחודש אלול זמן מיוחד של התקרבות לקב"ה, דבר זה התבטא במאות השנים האחרונות שקמו כל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה באשמורת הבוקר לאמירת האשמורות ולא הסתפקו באמירת סליחות במהלך היום, אלא התאמצו והתעוררו מוקדם ע"מ לא להרגיש תחושת החמצה לאחר יום הכיפורים. מי ייתן ונזכה כולנו להתקרב ולהדבק בתלמידי חכמים ובכך
להגיע לקרבת ה' אמיתית! לתגובות ושאלות: moc.liamg@41namleintO
3
